זה היה מוקדם מהצפוי וגם מפתיע. עוד בטרם התפרסמו דוחות כל חמשת הבנקים הגדולים ל-2024 החלה מקהלת פוליטיקאים (השרים אלי כהן ושלמה קרעי), התקשורת והרשתות החברתיות במתקפות על הבנקים. 

אז נאמר תחילה שהכתובת למתקפות, אם בכלל, אינם הבנקאים. ההיפך: במצוות בעלי מניותיהם הם אמורים להרוויח כמה שיותר, אך כמובן להיות שקופים, הוגנים, חברתיים עם תרומה לקהילה. הבנקים ממלאים אחר המצוות ובתנאים אלה מצווה עליהם להרוויח כמה שיותר. טענות יש להפנות לבנק ישראל השומר על ריבית גבוהה מחשש להתפרצות האינפלציה. אישור תקציב ממשלה לא אחראי מסכן את האינפלציה ואפילו בסקטור העסקי כבר מפנימים שהכתובת לטענות אינה בנק ישראל אלא הממשלה.

לגופו של עניין, הביקורת ממוקדת בתלונות שהרווח (מיליארדי שקלים) מוגזם, שהבנקים משלמים מעט על ריבית הפלוס ומגזימים במינוס וכמובן העמלות. הטענה על גובה הרווח מתעתעת. בנק לאומי בניהול חנן פרידמן הרוויח ב-2024 כ-10 מיליארד שקל. זה נשמע "המון" אבל השאלה הרלוונטית באמת היא מה שיעור התשואה על ההון. תשואה הנעה לאורך השנים סביב 10%-15% לשנה (ממוצע בעשור האחרון היא סבירה). שיעורי התשואה בבנקאות המערבית גבוהים יותר וקרובים ל-20% אבל שם זה טבעי.

אם יש טענות על פערי הריבית הכתובת, עם כל הכבוד, היא הלקוחות עצמם. לא יתכן ש-250 מיליארד שקל ישכבו בחשבונות עובר ושב ללא תזוזה וללא ריבית - והלקוחות לא יטרחו להרים טלפון ולהפקיד את הכסף בפיקדון יומי בריבית של 1.5%-2.5% לשנה. כל כך פשוט.

וחוץ מזה, מי טוען שאין תחרות? תפתחו טלוויזיה ותראו איך בנק לאומי בהובלת עומר אדם משיק בקמפיינים של מיליונים לשיפור השירות (כולל טלפון אישי של הבנקאי). בפורמט דומה יצא השבוע המזרחי טפחות עם שירה של נסרין קדרי "לא לפנות אלי". גם בנק ישראל עצמו מנסה בכל כוחו לעודד את התחרות. הוא אישר הפעלת בנקאים דיגיטליים (ONE ZERO), מאפשר מעבר בין בנקים בלחיצת כפתור ומאלץ את הבנקים לשפר משמעותית את המידע. הרבה זה לא עוזר.

בנק ישראל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בנק ישראל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אפילו בעניין העמלות יש מה לעשות. במערכת הבנקאית מופעלים שלושה סלי עמלות (המותאמים לאופי הלקוח) המאפשרים בתשלום חודשי קבוע פעילות שתפחית את העלות. רק צריך לעקוב אחר החשבון ולבחור במסלול המתאים.

בינתיים, הפוליטיקאים בוחרים בדרך הפופוליסטית שעלולה לפגוע בבנקים (מעניין מדוע קולן של חברות דירוג האשראי עדיין לא נשמע). שר האוצר סמוטריץ' הטיל על הבנקים השנה "קנס" של 1.3 מיליארד שקל וב-2025 קנס זה נוסף. הכסף לא מגיע לכיסי לקוחות אלא למשל למימון כספים קואליציוניים לחרדים. האם זה מה שאתם רוצים? 

אפילו בנק ישראל התאהב בשיטה והורה לבנקאים לחלק ללקוחותיהם הטבות של 1.5 מיליארד שקל ב-2025 וסכום נוסף ב-2026. זוהי התערבות גסה ולא עניינית. אפשר להבין את שיקולי בנק ישראל המנסה למנוע ביזה נוספת של הכסף על ידי פוליטיקאים, אבל אסור שזה יקרה. "קנסות" אלה בלבד גורעים מיליארדי שקלים לשנה מרווחי הבנקים ומכאן הדרך להורדת דירוג האשראי עלולה להיות קצרה. בממשל טראמפ לא היו חולמים להיות ברוטליים כל כך ביחס לבנקאות.

ובמי פוגעים "הנשמות הטובות" המבקרים את המערכת הבנקאית. הרי שכר המנכ"לים מפוקח, והם אינם יכולים להפיק תועלת ישירה מרווחיות מוגדלת (למעט אם הם מחזיקים במניות בנקים). הנפגעים מההתערבות הם בעלי המניות בבנקים. ומי הם אותם בעלי מניות? ניחשתם נכון. הציבור, המושקע דרך הגופים המוסדיים בקופות הגמל הביטוח והפנסיה. "המוסדיים" מנהלים עבורנו את החיסכון ארוך הטווח והם בעלי הבית האמיתיים (למעט מזרחי טפחות והבינלאומי).

לקוח "מקופח" שבטוח שהבנקאים דופקים אותו, מוזמן להכות את השיטה ולקנות מניות בנקים. אז תודה רבה לכם פוליטיקאים על שבלי להבין אתם פוגעים בחסכונותינו ומוציאים לבנקאים את החשק להרוויח. תודה רבה לתקשורת הסבורה שלהרוויח בישראל נחשב עדין לטרור כלכלי.