הכספים הקואליציוניים, שאושרו בהחלטת הממשלה בשבוע שעבר בהיקף של 5 מיליארד שקל (מתוכם יותר ממיליארד שיוכנסו לבסיס התקציב), זכו לכותרות בתקשורת - ובצדק. ואולם, במקביל לגידול בהוצאות הביטחון, הם יגדילו את הגירעון בתקציב לשיעור חריג של 5% מהתוצר (100 מיליארד שקל).
מה שמעוכב הם מניעת אפשרות קיזוז לצורך מס של הוצאות שכר כנגד חשבוניות או קבלות והאפשרות למנוע מעסק הכרה בהוצאות בסכום מזומן העולה על 200 אלף שקל לשנה. סעיף בעייתי נוסף שיוצא מהחוק נוגע לאפשרות למנוע איחוד דוחות כספיים לצורך מע"מ בחברות בנות של קונצרנים גדולים. אי־טיפול בכך משמעותו אובדן הכנסות של 650 מיליון שקל.
מהלכים אלה מתעכבים מסיבות שונות, שעיקרן חשש לפגיעה בבעלי דירות (חלקם במגזר החרדי), לחצים המופעלים על ידי המגזר העסקי, או עיכוב מכוון על ידי יו"ר ועדת הכספים במטרה להפעיל לחצים להשגת הטבות תקציביות נוספות (בעיקר בתחום החינוך). מתברר, אם כן, שגם כאשר יש אפשרות לממן את הגידול בהוצאות התקציביות באמצעות המלחמה המוצדקת בהון השחור, ח"כ גפני מעכב את המהלכים. כך או אחרת, לוח הזמנים לאישורם הוא עשרת הימים הקרובים, שכן לאחר מכן קיימת חובה להביא את אישור התקציב כולו לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.