השבוע צייץ הכלכלן לארי סאמרס מאוניברסיטת הרווארד, לשעבר שר האוצר של ארה"ב, את המילה האסורה ברשת X ועורר סערה: “הדגש על מכסים ואי־הוודאות ציננו את הביקוש והעלו את המחירים. אנחנו מקבלים את הגרוע שבכל העולמות — חששות מאינפלציה וממיתון ויותר אי־ודאות לגבי העתיד, וזה מאט הכל".
גם טראמפ לא שלל אפשרות למיתון. בריאיון לפוקס ביזנס נשאל אם הוא צופה מיתון השנה והשיב: “אני לא אוהב לתת תחזיות לדברים כאלה. ישנה תקופת מעבר כי אנחנו עושים משהו גדול מאוד. זה לוקח קצת זמן".
על פי ההגדרה הרשמית, מיתון נמשך תקופה ארוכה יחסית – לפחות שניים או שלושה רבעונים רצופים בשנה, שבה מתקיימת פעילות כלכלית מואטת בכל המשק. אם הוא כבד הוא מביא לירידות מחירים, צמצום משמעותי של הייצור, קיטון במסחר ואבטלה רחבה. המשמעות הישירה של המיתון, ומכאן הפחד שהוא מעורר, היא הרעה במצבם הכלכלי של האזרחים, בעיקר בעשירונים התחתונים, יחד עם פיטורי עובדים.
“בתקציב החדש היא לא מקצצת בקצבאות או בהוצאות, אלא מעדיפה לעשות קיצוץ רוחבי טיפש. כל האמירות של ראש הממשלה ושל שר האוצר, שאין לנו בעיה לממן את המלחמה, חסרות בסיס. גם ב־2023 וגם ב־2024 חרגנו מיעד הגירעון. לקראת תקציב 2024 שר האוצר דיבר על 4.5% גירעון, כשסירב לקצץ בכספים הקואליציוניים, וסיימנו עם גירעון של 6.9%. כל אחוז בגירעון שווה ערך ל־20 מיליארד שקל. גם עכשיו, לקראת הכנת התקציב, דיברו על גירעון של 4%, והיום כבר מדברים על 5%, והתחזיות בשוק נוקבות במספר יותר גבוה. שוב - הכל תלוי ביציבות הפוליטית ובעצימות המלחמה".
המלחמה הממושכת השפיעה על הפעילות הכלכלית במשק – התוצר המקומי הגולמי ב־2024 עמד על כ־1,999.3 מיליארד שקל (1.9 טריליון), בהתאם לאומדן המעודכן של הלמ"ס, ומשקף, כאמור, צמיחה של כ־0.9% ביחס לתוצר בשנת 2023. כל זה, כמובן, סותר את טענתו של שר האוצר, שלפיה המלחמה טובה לכלכלה.
“לא יודע על סמך מה הוא אמר את זה", תוהה פרופ' קלור. “הייתי אומר לשר האוצר שהצמיחה לנפש ורמת החיים של אזרחי ישראל ירדה משמעותית, ובתקציב הוא פספס הזדמנות לעשות רפורמות משמעותיות ולשנות סדרי עדיפויות. יעברו עוד כמה שנים טובות עד שרמת החיים של אזרחי ישראל תחזור לזו שהייתה לפני שסמוטריץ' נכנס לתפקידו.
“אין שום דבר בתקציב שמבטיח שהשנה הבאה תהיה קשה, אבל אנחנו משקיעים כדי שבעתיד יהיה טוב יותר. אנחנו תומכים בצורה חזקה יותר באוכלוסיות לא פרודוקטיביות, אין השקעה בלימודי ליבה בחינוך החרדי, בתשתיות, במערכת המיסוי או בתמריצים לאזרחים".
“באופן מסורתי, כלכלת ישראל משתמשת במשברים כדי לשנות את התוואי שלה. במשבר של שנת 85' הייתה "תוכנית הייצוב" עם רפורמות מבניות. באינתיפאדה השנייה היה קיצוץ בקצבאות. שנתיים שאנחנו נתונים במשבר - והתקציב לא מכיל שום רפורמה חשובה, אלא מקבע מצב לא טוב ומתמרץ מערכות חינוך שלא מוכנות להתגייס ולהיכנס לשוק העבודה".
“אפשר היה לעשות כמה דברים כדי להקל על האזרח, בין השאר להפוך את רפורמת ‘מה שטוב לאירופה' למשמעותית ולהחיל אותה על מגוון רחב של מוצרים. הממשלה ביטלה את הרפורמה בחקלאות, שהעבירה הממשלה הקודמת, שכללה את ביטול מכסי הייבוא ועידוד תחרות בחקלאות על ידי מתן סבסוד ישיר לחקלאים. הקרטלים התנגדו, הרפורמה נמחקה ובמדד האחרון ראינו איך מחירי הפירות זינקו ב־10.5%".
“אם זה היה מקרה חריג אפשר היה להכיל אותו, אבל כשיש אג'נדה של פגיעה במערכת המשפט כדי לרכז את הכוח בממשלה – פיטורי ראש השב"כ והיועמ"שית ופגיעה מתמשכת בבית המשפט העליון – זה עניין אחר. לכל זה מתווספת הסכנה לשחיתות שלטונית. יש קשר ברור ומוכח בין פגיעה במוסדות שאחראים על האיזונים והבלמים לבין שחיתות שלטונית".
התרעות פיקוד העורף