אם נדמה היה למישהו שהטלטלות בקואליציה ימנעו ממנה להעביר את התקציב, ובכך יסמנו את בואן של בחירות מחודשות לכנסת – הרי שהעברת חוק ההסדרים השכיחה את התיאוריות.
חסר בשורות, חסר רפורמות, חסר רלוונטיות
בלילה בין רביעי לחמישי בשבוע שעבר, חוק המסגרות שאושר קבע את תקרת ההוצאות על 619 מיליארד שקל, והגירעון נקבע על 4.7% מהתוצר. אולם בנוסף לכך, אושרה גם רזרבה בסך 4 מיליארד שקל, שתיפתח בעת הסלמה ביטחונית — וניצולה יגדיל את הגירעון ל-4.9% מהתוצר. כאן המקום להזכיר שכשהכריז שר האוצר סמוטריץ׳ על תחילת קידומו של התקציב, הוא הגדיר יעד גירעון של לא יותר מ-4% - יעד שלא הגשים את עצמו.
גורם בכיר במשרד האוצר אמר בשיחה עם "מעריב" כי במשרד נערכים לתרחיש בו תהיה הסלמה, ומערכת הביטחון תדרוש תקצוב נוסף – ומתכננים לסרב לכך. זאת בנימוק שהגדלת תקציב הביטחון ל-109 מיליארד שקלים תספיק לתרחיש כזה. לדברי הבכיר, הערכה מחודשת של מגבלת ההוצאה תתבצע במשרד האוצר בסביבות מאי-יוני, ואז ייקבע האם יהיה צורך בהגדלת יעד הגירעון, בהתאם לצורך ובהתאם לשיעור בו תיפתח ההוצאה הממשלתית.
אז עם מה נשארנו? בגדול, עם תקציב שלמרות שמהווה התקציב הגבוה בתולדות המדינה, עדיין מצליח להיות ״רזה״ וחסר בשורות. כזה שמזרים כספים קואליציוניים בהיקף עצום של יותר מ-5 מיליארד שקלים. כזה שהתחיל בהבטחות לגירעון מרוסן, לכניסה של הממשלה מתחת לאלונקה – ונגמר בהטלת גזירות על הציבור, ללא סגירה של משרד מיותר אחד מבין שלל, ללא ריסון כספים קואליציוניים וללא בשורה לאזרחים רבים שקורסים תחת הנטל.
התרעות פיקוד העורף