אחד מכל חמישה עובדים עומד בפני סכנה ממשית להחלפה בידי בינה מלאכותית, ולאובדן פרנסה – כך עולה מדו"ח בנק ישראל לשנת 2024. לפי הנתונים, עובדים מהחברה החרדית חשופים בצורה ניכרת יותר להחלפה.
בבנק סיווגו את משלחי היד והמשרות במשק לשלוש קבוצות עיקריות בעלות דרגת סיכון משתנה להחלפה על ידי בינה מלאכותית יוצרת:
20%, כחמישית מהמועסקים במשק, מחזיקים כאמור במשלח יד תחליפי. 39% מועסקים במקצועות משלימים שאינם טכנולוגיים, אשר לפי בנק ישראל "ללא ידע בשימוש נכון בבינה מלאכותית, יוחלפו עם הזמן על ידי עובדים אחרים. גם מי שנמצא במקצועות משלימים צריך לדעת להשתמש בכלי ה-AI כדי למנף אותו לטובתו". 8% מועסקים במקצועות משלימים-טכנולוגיים, ו-33%, כשליש מעובדי המשק, לא יושפעו במסגרת עיסוקם מהבינה המלאכותית.
לפי הדו"ח, כיוון שבינה מלאכותית מחליפה בני אדם בביצוע משימות קוגניטיביות, החשיפה להשפעתה עולה עם רמת ההשכלה. כך בקבוצה ה"ניטרלית" משקלם של מעוטי ההשכלה גבוה: לכ-40% מהעובדים במשלחי יד אלה אין תעודת בגרות. לעומת זאת נתוני השכלה ושכר גבוהים מאששים את הטענה שאותם עובדים בתחום הטכנולוגי, שלפי ההגדרה המקורית שויכו לקבוצת התחלופה דומים יותר לעובדים מקבוצת ההשלמה.
במגזר הציבורי – רק 13% מהעובדים לא יושפעו
במגזר הציבורי כשני שלישים (69%) מהמועסקים עובדים במשלחי יד משלימים, נתון המדגיש את הצורך באימוץ טכנולוגיה בממשלה ובהכשרות לעובדים לשם הקניית הידע הנדרש לשימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת. מרבית העובדים האלה מועסקים בתחום החינוך, שבו שימוש בכלים החדשים יאפשר לצמצם את הזמן הנדרש בהכנה לשיעורים ובמשימות מנהליות.
יש לציין את חשיבותן של המיומנויות הבסיסיות של העובדים לרכישת הידע הנדרש לשימוש בכלי הבינה המלאכותית. כפי שעולה מהסקר הבין-לאומי פיאא"ק, המיומנויות בתחום אוריינות הקריאה, המתמטיקה והטכנולוגיה בישראל נמוכות מהממוצע של מדינות ה-OECD, הן בכלל האוכלוסייה והן בקרב המורים. לדברי בנק ישראל, שיפור כישורים אלה יסייע לניצול טוב יותר של כלי הבינה המלאכותית.
למרות המשקל הגבוה של העובדים במשלחי יד משלימים במגזר הציבורי, הואיל ומגזר זה מהווה רק כרבע מסך המועסקים במשק, רוב בעלי משלחי היד המשלימים מועסקים דווקא במגזר העסקי. הרכב העובדים במגזר העסקי הטרוגני יותר, המעסיקים רבים ומגוונים, ולכן נדרש לבנות תוכניות הכשרה המותאמות לכל תחום. במגזר העסקי הדרישות להכשרות מוכתבות על ידי צרכים עסקיים משתנים, ויש לוודא שנוצרים שווקים להכשרות על פי צרכים אלו.
עם זאת, בנסיבות שבהן כשלי שוק מונעים את התפתחות ההכשרות – למשל בשל קשיי נזילות של חלק מהעובדים הזקוקים להן – יש להציע מענה ציבורי. ההבדלים בין שני המגזרים צפויים להתבטא גם בתגובת התעסוקה: במגזר העסקי הגמישות התעסוקתית הגבוהה יותר עשויה לזרז את המעבר של עובדים במשלחי יד תחליפיים למשרות אחרות (משלימות או "ניטרליות"); לעומת זאת במגזר הציבורי התגובה תלויה, בין היתר, בהסכמים קיבוציים, הקובעים את מסגרת השינויים בתנאי ההעסקה בו, וברגולציות שונות.
התרעות פיקוד העורף