אם יתקבלו המלצות הצוות בראשות הממונה על התקציבים והמפקח על הבנקים - יוכלו גופים מוסדיים, קמעונאים וחברות כרטיסי אשראי להעניק הלוואות ולנהל פיקדונות, אם יזכו ברישיון לכך מבנק ישראל.
דוח הביניים של הצוות ממליץ להביא לחקיקה את ההרחבה והגיוון של הגישה למקורות מימון זולים באמצעות "שחקנים נוספים". לדברי הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, בהחלט ניתן יהיה לראות רישיונות חדשים שיצוצו בשוק למתן פיקדונות - כבר בתקופה הקרובה.
למעשה, גורמים שאינם על המגרש הפיננסי כיום, כדוגמת רשתות קמעונאות כמו רמי לוי, שופרסל ועוד - יוכלו לתת אשראי ולקבל פקדונות מהציבור, כשהיעד הוא שהריבית שיגבו על הלוואות ועל אוברדראפט תהיה נמוכה מזו שגובים הבנקים, וגבוהה יותר מזו שהם מציעים על הפיקדונות. לדברי המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, כל חברה שתעמוד בתנאי הסף ותציג איתנות פיננסית, תוכל לקבל רישיון מבנק ישראל.
בשנים האחרונות חלו שתי תופעות שהובילו להחלטה על הקמת הצוות. האחת, היא שהאשראי הניתן לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי הבית הוא ריכוזי במיוחד, וניתן ב-94% מהמקרים על ידי המערכת הבנקאית. באגף התקציבים אומרים כי פעמים רבות, "הריבית שניתנת במקרים מסוג זה גבוהה משהיינו רוצים לראות".
במסגרת מסקנות הביניים של הצוות, "בנק ישראל יאפשר רישיון רזה, מדורג ומודולרי למתן אשראי ולקיחת פיקדונות. גופים פיננסיים וריאליים רבים יוכלו לתת את המענה הזה, וספציפית גופים מוסדיים שלא יכולו לתת שירותים בנקאיים, יוכלו להיכנס לתחום אך ורק תחת תנאי הרישיון של בנק ישראל.
"אנחנו חושבים שתוך תקופה קצרה לאחר החקיקה. נראה תוך זמן קצר שניים-שלוש רישיונות לבנקים חדשים שיוקמו פה", הוסיף הממונה על התקציבים באוצר, "זה לא ייקח שנים רבות לראות את התוצאה, וזה יהיה המבחן האמיתי של הצוות הזה".