מדובר בהחלטת דירוג רשמית, שלא שינתה לטובה את התחזיות לעתיד הדירוג משלילי לניטרלי. המשמעות: החשש שהדירוג יירד פעם נוספת בחודשים הקרובים ימשיך ללוות אותנו.
“רפורמה במערכת המשפט שאושרה לאחרונה בכנסת, המרחיבה את השליטה הפוליטית על מינויים של שופטים, וכן מהלכים לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, עלולים להחליש את מנגנוני האיזונים והבלמים".
החברה פירטה גם על דרכים שבגינן עלול הדירוג לרדת שוב, ובהן חוסר הצלחה בצמצום הגירעון או צמיחה ריאלית חלשה, אירועים גיאופוליטיים או ביטחוניים, וכן היחלשות הממשל והמוסדות. גורמים שעשויים להעלות את הדירוג, לפי פיץ׳: הפחתה בסיכונים ביטחוניים, פוליטיים וממשלתיים. המשמעות ברורה.
אף שבחברה השאירו את התחזית השלילית לעתידו של דירוג האשראי על כנה, בישראל רואים בהחלטה כמעין צפירת הרגעה. במערכת הכלכלית משקיעים בשבועות האחרונים מאמצים אדירים ומנהלים שיחות עם שלוש חברות הדירוג, כדי לנסות למנוע הורדה של הדירוג עקב המשבר החוקתי האפשרי וההסלמה הביטחונית. עד כה נראה כי המאמצים משתלמים: מעבר להודעתה של פיץ׳, שבוחרת כרגע לא להוריד את הדירוג, גם מודי׳ס החליטה למתן את תגובתה.
ולמרות זאת, בישראל ממשיכים לגשש האם מהלך של אחת הסוכנויות עדיין נמצא על השולחן. הסוגייה המרכזית שבכל זאת מעוררת חשש בקרב החברות היא חידוש המלחמה בזירות השונות וקריסת הפסקת האש בחודש שעבר. מנגד, בישראל מעריכים כי העובדה שעצימות המלחמה פחתה, והאפשרות שתושג בעתיד עסקה נוספת שתשיב חטופים, מרגיעות במידה מסוימת את החברות.
כשברקע נמצא אותו קרב על דירוג האשראי, או ליתר דיוק - הקרב על דעתם של כלכלני חברות הדירוג, חשוב לזכור גם את התחזיות הכלכליות הבעייתיות והפסימיות יחסית של פיץ׳. בחברה מעריכים כי הגירעון יירד מ־6.8% מהתוצר ב־2024 ל־5.7% ב־2025 - גבוה מהיעד שנקבע בתקציב על 4.9%. בביקורת שמתחו על התקציב אמרו כלכלני החברה כי “המלחמה המתמשכת בעזה לא באה לידי ביטוי במלואה בתקציב שאושר".
עוד צופים בפיץ׳ כי הגירעון לא יאפשר ליחס החוב־תוצר לרדת, וזה ימשיך לעלות ל־73% עד שנת 2026, בהשוואה ל־68% ב־2024 - מעל לחציון של מדינות בעלות דירוג זהה (A), העומד על 55% בעיקר בשל גירעונות גבוהים. “הוצאות צבאיות גבוהות יותר מהתחזיות הן הסיכון העיקרי לתחזיות החוב שלנו, אך תנאי המימון נותרו יציבים", סייגו בפיץ׳.
וכאן חשוב להזכיר: המאמצים לשמירת דירוג האשראי על כנו הם בעלי חשיבות גבוהה מאוד לכלכלה הישראלית, וכן לכיס של כולנו. דירוג אשראי מגדיר למעשה את היכולת של מדינה לפרוע את הלוואותיה בעתיד, ומעביר מסר למשקיעים ששוקלים “לשים את כספם על המדינה".
בעקבות הורדות הדירוג שספגה וגורמים נוספים, מדינת ישראל כבר עכשיו משלמת ריביות גבוהות מהלוואותיה. הורדות דירוג נוספות עלולות להעלות שוב את אותן ריביות, שצפויות להתגלגל גם לכיס שלנו - הן בהלוואות שצפויות להתייקר לחברות בארץ והן בעלויות שיתגלגלו מהחברות ללקוחות.
השבוע הודיעו הבנקים על שורת הטבות והקלות שייתנו ללקוחותיהם. ההטבות יינתנו למשקי בית ולעסקים בתחומים שונים: מהקלות מסוימות בריבית על האוברדראפט ועד מענקים על סכום מסוים בעו"ש. מובן שלא מדובר ביוזמה וולונטרית: הודעות הבנקים פורסמו עם כניסתו לתוקף של מתווה בנק ישראל, שבמסגרתו אמורים הבנקים להחזיר לציבור בשנתיים הקרובות שלושה מיליארד שקל, ומתוכם מיליארד וחצי ב־2025. מובן שבהשוואה לרווחים האדירים שגרפו חמשת הבנקים הגדולים ב־2024, מדובר בסכומים פעוטים.
הבנקים ייעדו את ההטבות לאוכלוסיות שונות - ובעיקר ללקוחות שהושפעו באופן ישיר מהמלחמה. בנוסף להם, האוכלוסיות כוללות בין היתר בעלי משכנתאות, לקוחות צעירים (לרוב עד גיל 30) ועצמאיים. אל תקפצו מהכיסא, שכן רוב המענקים מסתכמים במאות שקלים בודדים ברבעון - וההטבות תקפות לרבעון אחד בלבד וייבחנו מחדש ברבעון הבא.
אלא שבין כל האותיות הקטנות והכוכביות, שמספקות הטבות מצומצמות לקבוצה מצומצמת בציבור, קל לשכוח את רקע הדברים. המתווה שפרסם בנק ישראל סחף אחריו את הבנקים, אף שאינו נחשב מחייב ב־100%, וברקע - הלחץ ההולך וגובר עליהם מצד גורמים שביקרו את הרווחיות הלא מידתית שלהם בזמן המלחמה ועל חשבון הציבור.
נחדד את הנקודה: מתווה הפשרה פורסם כשבמקביל גל חקיקה בכנסת שבמסגרתו היו צפויים לעבור חוקים שיקשו מאוד על המערכת הבנקאית. בין השאר מדובר בחיוב הבנקים לשלם ריבית מסוימת על חשבונות עו״ש, להודיע על יתרת זכות ולתת פיקדונות גם ללקוחות בנקים אחרים. מעבר לכך, במשרד האוצר מבקשים להאריך את המס המיוחד עליהם.
מטבע הדברים, המתווה שפרסמו בבנק ישראל עורר ביקורת, וקשה שלא לתהות אם לא מדובר במתווה רך ומפנק שמיטיב עם הבנקים בצורה שאינה פרופורציונלית ביחס לרווחיות האדירה שהציגו.
בבנק ישראל מודעים לביקורת, וכתבו בהודעתם כי “המתווה המשמעותי שגובש מתאים יותר לצורכי לקוחות המערכת הבנקאית מאשר תהליכי מיסוי ספציפיים ותהליכי חקיקה, שמציעים להתערב בתמחור מוצרי בנקאות וניהול כספי העו"ש ומסלולים מניבי תשואה, או להגביר את התמסורת מריבית בנק ישראל לפיקדונות נושאי ריבית".
הבנקים, כמובן, קפצו על ההזדמנות ויצאו בקמפיינים גדולים, כשהם מציינים כיצד הם “מסייעים ללקוחות לנהל את ענייניהם הפיננסיים בתקופה לא פשוטה". בינתיים, הם ימשיכו לגבות מרובנו ריבית אדירה על המינוס (בממוצע 12.66%), ולתת ריבית זעומה על יתרת פלוס בעו״ש (בממוצע 0.1% על כלל העו״ש, ו־0.7% על החלקים בעו״ש שנושאים ריבית).
השורה האחרונה של תגובתו הייתה: “אני חושב שהמתווה מכיל צעדים מאוד משמעותיים שחוזרים ללקוחות עולם הבנקאות". האם אכן כך? נחיה ונראה.
התרעות פיקוד העורף