עוד הוא טוען כי "העלאת המיסים הייתה טעות קשה. הנגיד דחף להעלות את המע"מ אבל לאחר שהאינפלציה עלתה, קבע שאי אפשר להוריד את הריבית בגלל האינפלציה. לצערי, שר האוצר קיבל את ההמלצות בנושא של בנק ישראל וגם של פקידי אגף תקציבים שתמכו במהלך בניגוד להמלצה מפורשת שלי. כשלא הייתה מלחמה ולא היינו במצב כל כך מורכב רגיש וקשה מבחינה גיאופוליטית, ראש הממשלה היה הרבה יותר פנוי לכלכלה, וזה ניכר בתוצאות המשק".
היועץ מתייחס בדבריו גם למצב המשק ובעיית הגירעון: "יעד גירעון תקציבי מעל רמה מסוימת נדרש לעיתים משיקול של מרווח ביטחון, אבל אנחנו הרבה מעל לרמה הנדרשת. אם לא תפרוץ מלחמה, ואת זה קשה לנבא, הגירעון יירד השנה מתחת ל־4% מהתוצר. קביעת יעד גירעון המתקרב ל־5% היא לקיחת מרווח ביטחון מוגזם. המלצתי שלא להעלות מיסים ולא להגדיל את היעד, ולצערי המלצתי לא התקבלה".
פרופ' שמחון מותח גם ביקורת על בנק ישראל, שהוריד את תחזית הצמיחה: "הנגיד תמיד מסתכל במראה האחורית ועובד לפי מודלים מיושנים. עד לפני שש־שבע שנים חזו שם צמיחה של 2.8% לשנה, אבל בפועל צמחנו הרבה יותר. כלכלני בנק ישראל מומחים בלחזות את העבר".