משרד האנרגיה פרסם אתמול להערות הציבור תוכנית לאומית להיערכות לשינויי האקלים במשק האנרגיה והמים. זאת על רקע התגברות אירועי מזג האוויר הקיצוניים בעולם.
על פי התחזית האקלימית, המבוססת על דוח השירות המטאורולוגי מיולי 2024, צפויות בשנים הקרובות בישראל ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות: חם יותר – עלייה משמעותית בטמפרטורות וגלי חום קיצוניים; יבש יותר – ירידה בכמות המשקעים והתגברות הבצורת; קיצוני יותר – אירועים כגון שיטפונות, סערות וברקים בתדירות ובעוצמה גבוהות יותר; וגבוה יותר- עלייה במפלס פני הים, המסכנת את התשתיות בחופים.
במטרה להבטיח אספקה יציבה ובת קיימה של אנרגיה ומים במדינה יהיה צורך להוציא לפועל בעשור הקרוב השקעות בסך עשרות מיליארדי שקלים בתשתיות, היערכות שעליה כבר הורה שר האנרגיה אלי כהן. כחלק מהליך ההיוועצות בין שר האנרגיה והתשתיות לשר האוצר על תוכניות הפיתוח בחשמל, גז טבעי ומים, תהיה חובה להתייחס גם להשפעות הצפויות משינויי האקלים. זו תכלול גם הבחנה בין אזורים גיאוגרפיים וההשפעות על הרציפות התפקודית במצבי קיצון ועל ביטחון האנרגיה.
בכל הנוגע ליציאה למכרזים, כגון הקמת תחנות כוח ומתקנים לייצור אנרגיה נקייה, מתקני התפלה ומתקני אחסון גפ"ם, יש להתייחס להשפעות של שינויי האקלים. למשל, מומלץ להגדיר במכרזים דרישות של מתקני ייצור שיביאו להקטנת השפעת הטמפרטורה על ביצועי היחידות. בנוסף, יהיה צורך בקביעת תנאי מינימום למרחק מקו החוף עבור הקמת מתקן אנרגיה אסטרטגי. כן יהיה צורך בחיזוק מנגנוני החיזוי, הניטור וניהול שרשרת הערך במשק האנרגיה, בין השאר באמצעות כלי AI.
לצד זאת, יופעלו צעדים ייחודיים עבור כל סקטור במשק האנרגיה: לגבי משק החשמל תורחב יכולת אגירת החשמל, יחוזקו תשתיות ההולכה והחלוקה, ויפותחו מערכות חכמות לניהול ביקוש חשמל. במשק הגז הטבעי יחוזקו תשתיות ימיות מפני עליית מפלס הים וסערות, ויפותחו תשתיות אגירה יבשתיות למצבי חירום.
התרעות פיקוד העורף