בישראל, שבה אחוז יחסית גבוה מהאוכלוסייה אינם משאירים צוואות, מתגלים מקרים רבים של מלחמות אחים, הורים נגד ילדים וחיסולי חשבונות רגשיים וכלכליים. כמו כן, עורכי הדין בתחום דיני המשפחה אומרים כעת בבירור כי מלחמת חרבות ברזל וחוסר הוודאות גרמה לאנשים להכין צוואות יותר ממה שהיה נהוג בעבר.
קאופמן מסבירה כי החוק לא עושה הבחנות בין ילד קטין לבגיר, בין נישואים בפרק ב' או בין ידועים בציבור. לכן כשאדם נפטר ולא כתב צוואה, מימוש צו הירושה הוא על פי תעודת הזהות ומה שרשום במשרד הפנים. “האופציה שעשויה לפתור את הבעיות הללו היא לכתוב צוואה. העניין הוא שהיא צריכה להיות כתובה בצורה ברורה ומפורשת. סכסוכי הירושה מתחילים כשבית המשפט צריך לנסות לפרש את רצון המצווה".
אלא שגם אם מישהו כותב צוואה תקינה עדיין אפשר להגיש התנגדויות. עו"ד קאופמן מסבירה כי ישנו תהליך של פרסום ברשומות וקריאה להתנגדויות, שיכולה להגיע בין צד יורש לצד שאינו יורש. “ראינו כמה וכמה התנגדויות בכל מיני מישורים, החל מלתקוף את הצוואה מבחינה צורנית, דהיינו שהיא לא נעשתה על פי הפרמטרים שהחוק מגדיר, או בהתייחסות לתוכן. יש גם לזה שלבים ורבדים. לכן אם אני צריכה לתת המלצה לכותבי הצוואות – לשים לב שלא מספיק לכתוב רק צוואה לפי החוק, אלא לתת דגש מעמיק על התוכן".
לא תמיד הכל הולך על מי מנוחות. גם בין ילדים מול אמם אומרת קאופמן, “יש מקרים שזרקו את האמא מהבית, והשופטים אומרים שידיהם קשורות מכיוון שחוק הירושה הוא מעל הכל, ורצון המצווה הוא מעל הכל, ואם המצווה כתב מפורשות בצוואה שהרכוש מתחלק רק בין הילדים אז אין מה לעשות עם זה. הפתרון הוא בזמן כתיבת הצוואה - להעלות על הדף את השאלות ששואלות מה יקרה אם יהיו אי־הסכמות בין היורשים. ואז מחפשים פתרונות, לאזן בין שווי כל הנכסים, להחליט שמוכרים את הבית וכיוצא בזה".
עו"ד אוהד הופמן מסביר שלאורך כל שנות עבודתו בתחום הוא חש ברתיעה מסוימת שיש לאנשים מעיסוק בצוואות. “זה משהו מאוד נפוץ בדרך כלל, וזה המכשול העיקרי. לי יש צוואה בעצמי, ונפל לי האסימון בעקבות מקרה אישי, שבו הבנתי שבמיוחד לאדם שיש לו ילדים ואין לו צוואה, שאריו עלולים למצוא את עצמם תקועים. כשהסיפור הזה הכה בי אמרתי לחברים שלי לערוך צוואות, ואף אחד לא עשה את זה".
הופמן מבקש להתייחס לכך שבשנים האחרונות יש גידול בצוואות שקשה להן לקבל תוקף משפטי. “הסיבה היא שבניגוד להסתדרות הרפואית בישראל, שחילקה את עולם הרפואה לתתי־התמחות, בלשכת עורכי הדין אין תתי־התמחות, והרבה עורכי דין מרשים לעצמם לערוך צוואות אף שאין להם מומחיות לזה". פגמים נפוצים הם טעות בתאריך, “או אנשים שכתבו מסמך אבל לא ציינו שזו צוואה. יש מקרים שבהן הצוואות לא מספיק מפורטות. למשל מישהי שכותבת שהיא מורישה לרותי את הבית, אבל יש לה בכלל שני בתים, וכדי להבין לאיזה בית היא התכוונה צריך לפנות להליך של פרשנות משפטית".
הסיפור של עו"ד גיל (שם בדוי) כאילו לקוח מתוך סדרה של נטפליקס, והוא רק דוגמה אחת לסכסוך ירושה והתנגדות, שעלתה לשני הצדדים לא רק בהרבה כסף, אלא גם בעוגמת נפש רבה. “בן הדוד שלי, שהיה מתמודד נפש, נפטר בגיל יחסית צעיר. כשהוא כתב את הצוואה שלו הוא היה מאוזן נפשית, ובחר לנשל את אחותו מהנכסים הדי רבים שהיו לו, ולהוריש אותם לאחיינים מהצד השני של המשפחה, דהיינו לנו". גיל מספר שהסיבה לנישול האחות היא נתק משפחתי בין השניים. “מכיוון שהיא לא הייתה איתו בקשר לאורך שנים רבות, ואנחנו היינו אלה שדאגו לו בכל שבת וחג שלא יהיה לבד, הוא בחר בנו. אבל האחות ערערה, בצדק, על קיום הצוואה, מה שגרר הליך משפטי עקוב מדם שנמשך כמה שנים. העובדה שהיא לא כיבדה את רצון אחיה פגע גם בנו בסופו של דבר".
גיל, עורך דין בעצמו, אינו מתמחה בתחום וחשש לעשות טעויות. “אני ממליץ לכל מי שיוצא להליך כזה לא רק לבחור בעו"ד מתמחה בדיני ירושה, אלא גם לפנות ללפחות שלושה עורכי דין לפני שהוא מקבל החלטה, כדי לא לעשות טעויות שעלולות לעלות הרבה מאוד כסף".
משרד המשפטים הגיש לאחרונה הצעה לעדכון חוק הירושה הנוגע לנכסים דיגיטליים. “כל החיים שלנו היום מוחזקים בחשבון ג'ימייל", אומר הופמן. “כל קרנות ההשתלמות שלי, איגרות החוב וכיוצא בזה נמצאים באקסלים, וזה תיקון חשוב".
התרעות פיקוד העורף