תהליך ארוך שנמשך עשרות שנים והואץ בשנות התשעים עם נפילת מסך הברזל הקומוניסטי, סיומה של המלחמה הקרה וכניסת האינטרנט "העממי" לחיינו, הלכה והתבססה הגלובליזציה בתרבות, במסחר ובהוויה הבינלאומית.
הגלובליזציה תרמה רבות לעליית קרנה של סין האדומה, השפיעה על התעסוקה במדינות המערב ועל החברה במדינות העולם השלישי, והולידה חברות ענק בינלאומיות בתחומים רבים. לצד חברות אמריקאיות דוגמת מטא, אמזון ודומיהן, אפשר להיזכר גם בענקית ישראלית – טבע – שעדיין, על־אף ירידת ערכה, שומרת על מעמדה הבינלאומי. כמותה צ'ק פוינט ואחרות שהגלובליזציה היטיבה עמן ועם בעלי המניות שלהן.
ובכל זאת, בתקופה האחרונה, בעשור האחרון, והדבר התחזק ביתר שאת מאז נבחר טראמפ לנשיאות, אנו עדים לשינוי מגמה. מחאות אנטי גלובליזציה שהחריפו עם הקורונה יחד עם הפרוטקציוניזם שהתעורר במדינות רבות, יצרו תופעה של "סלואובליזציה", כלומר האטה בגלובליזציה.
במשך עשרות שנים ראינו כיצד הגלובליזציה צועדת קדימה בכיוון אחד: עוד אינטגרציה, עוד סחר, עוד השקעות חוצות גבולות. אולם משהו השתנה מאז המשבר הפיננסי העולמי של 2008 – הקצב נחלש והמגמה השתנתה. חשוב להבהיר: על־אף מלחמת הסחר, לא מדובר בדה-גלובליזציה מוחלטת כפי שהיו רוצים מתנגדי הגלובליזציה משמאל ומימין אלא שינוי בקצב הגלובליזציה.
אפשר לומר שאנחנו כבר בעיצומו של עידן הסלואובליזציה, בעידן של גלובליזציה איטית, בררנית וזהירה. הלאומיות שעלתה ברחבי העולם לא ביטלה את הסחר הבינלאומי ואפילו לא את הקולוניאליזם התרבותי, משקיעים לא הפסיקו להשקיע במדינות עולם שלישי ובמדינות מתפתחות, אבל ההשקעות מתבצעות בזהירות גדולה יותר מבעבר. הפוליטיקה הלוקאלית ותחושות הציבור כבר לא נותנים צ'ק פתוח לעולם מקושר.
שוב, הגלובליזציה כאן והעולם מקושר יותר מכפי שהיה בעבר. נתוני מדד הקישוריות הגלובלית של DHL מצביעים על שיאים חדשים ברמת הקישוריות גם אם קיימת האטה בקצב. שוקי ההון פועלים סביב השעון מטוקיו ועד ניו יורק. משקיעים סינים משקיעים בחברות ישראליות, אירופיות ואמריקאיות. חברות ישראליות, בעיקר חברות הייטק, נהנות מגישה לשווקים בינלאומיים ומכניסת הון זר. ישראל עדיין נהנית מהעובדה שהיא כלכלה פתוחה, חדשנית ועם גישה לשווקים גלובליים.
ועדיין, כשמדברים על סלואובליזציה, כבר לא מדובר בנושא למחקר תיאורטי אלא במציאות שמשנה את כללי המשחק עבור המשקיעים שצריכים לתת את הדעת על הסיכונים שמביאה עמה הסלואובליזציה: זעזועים גיאופוליטיים, מתחים כלכליים בין מדינות, פרוטקציוניזם ומלחמת סחר שמשפיעים על שוויין של חברות ועל יכולתן לעמוד בהתחייבויותיהן.
הקורונה הביאה לחיינו פרדוקס גלובלי. הקישוריות הווירטואלית עלתה בעקבות הסגרים, אך יחד עמה התחדשה ההבנה ששרשראות אספקה פיזיות לא תמיד עמידות. מגפה אחת בסין – והשיבוש כבר כאן. משבר אחד באוקראינה והאינפלציה גואה. כלומר, הגלובליזציה עובדת גם לכיוון השלילי...
מה זה אומר למשקיעים?
המגמה שככל הנראה תימשך ואולי אף תתחזק, מחייבת את המשקיעים לשנות תפיסות ולשקול היטב כל השקעה בכל חברה, בכל שוק ובכל מדינה. לא ניתן עוד להסתמך רק על פיזור גיאוגרפי רחב. יש לבחון את השפעתן של שרשראות אספקה על ביצועיה של חברה, את מנגנוני ההגנה על משקיעים במדינה בה משקיעים ואת ההשלכות הגיאופוליטיות.
לא. אין סיבה לוותר על השקעות גלובליות. פוטנציאל הצמיחה של השווקים המתעוררים, נותר בעינו. המגוון העצום שהעולם הגדול מציע יחד עם הזדמנויות השקעה במדינות המתפתחות (והמופתחות), כמו גם הנזילות של השוק העולמי, לא נעלמו. אבל משקיעים נדרשים להסתכלות חכמה, דינמית ומודעת יותר.
הגלובליזציה אמנם לא מתה, אך בהחלט החליפה קצב. וכמו בכל השקעה, מי שמזהה את השינויים בזמן, יכול לנהל את הסיכונים ולנווט גם בעידן בו המפה הכלכלית כבר אינה שטוחה, אלא מלאה גבולות, זהויות ואינטרסים.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.