טבע או טרור?
“ההחלטה לפתוח את הקו התקבלה לנוכח צרכים שצצו מהשטח בעקבות עסקים שנפגעו. קיבלתי למשל טלפון מאחד היקבים באזור שנפגע", מספר אייזיק. “במקביל קיבלתי טלפונים מסוכני ביטוח שרצו להעמיד את עצמם לרשות הציבור ולעזור. בהחלטה מיידית התארגנו והקמנו מוקד חירום פרו־בונו. אנחנו כבר מיומנים בפתיחת קווי תמיכה ועזרה. עשינו זאת בצורה מאוד אפקטיבית ולמשך תקופה לא מבוטלת עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל".
במקביל לפתיחת הקו אייזיק גם פנה לכלל חברות הביטוח בבקשה להפעיל שיקול דעת ולא לממש באופן מיידי את סעיף "חריג הטרור" לגבי פוליסות המתייחסות לביטוח רכוש על רקע השריפה. “צעד זה קריטי, על מנת שלא להותיר מבוטחים ללא מענה דווקא ברגעים הקשים ביותר של אובדן, נזק ועוגמת נפש״, הוא הדגיש.
נזקי טבע, מסביר אייזיק, מכוסים על ידי חברות הביטוח. “אני, אגב, מקווה מאוד שאנשים רוכשים לעצמם לא רק ביטוח מבנה, אלא גם ביטוח תכולה, ואז גם התכולה מכוסה בפני נזקי טבע", הוא אומר, ומבהיר ש"לעומת נזקי טבע, הרי שנזקים הנגרמים כתוצאה מאירועי פח"ע ומלחמה אינם מכוסים על ידי חברות ביטוח, אלא בדרך כלל יכוסו על ידי מס רכוש, ועד גבול מסוים.
"מס רכוש נכנס לפעולה אך ורק אחרי שהמדינה מכריזה שזה אירוע פח"ע או מלחמה, ואז הם שולחים שמאים מטעמם לכל מי שפונה וטוען שנכס כזה או אחר שבבעלותו נפגע. השמאים עושים הערכה ואז זה עובר לתשלום. מס רכוש מאוד יעיל, עובד מאוד יפה וזה הוכח בתקופה האחרונה. אבל קודם כל המדינה צריכה להחליט האם היה זה אירוע טרור או מלחמה. לפחות במועד כתיבת שורות אלה, אני עדיין לא מכיר הכרזה כזאת".
בכל אופן, למבוטחים שרכושם נפגע מציע אייזיק (כמו, אגב, בכל מקרה אחר) לא להשתהות בהגשת תביעה. “למי שרכושו נפגע בשריפה ויש לו ביטוח דירה - בין אם זה רק הנכס עצמו או הנכס ותכולה - מומלץ להגיש כבר תביעות. למקרה שהשריפות לא יוכרזו כאירוע טרור, אז לפחות הם כבר קידמו את התהליך", הוא מסביר.
מוצפים בפניות
ברחבי העולם עלתה בשנים האחרונות השכיחות של אירועי שריפות, וכך גם העוצמה והמשך שלהן. למשבר האקלים יש קשר הדוק לכך, ובסופו של דבר יש לכך השלכות גם על הענף הביטוחי. על פי נתוני מחלקת הביטוח של קליפורניה, בין 2020־2022 סירבו חברות הביטוח לחדש 2.8 מיליון פוליסות לבעלי בתים באזור לוס אנג'לס, ששם השריפות הפכו שכיחות יותר בשנים האחרונות. מי שכן הצליח לבטח את ביתו עשה זאת בסכומים מאוד יקרים.
“איתני הטבע מאוד משפיעים על תמחור פוליסת הביטוח", אומר אייזיק. “השפעת האקלים היא גורם מאוד משמעותי בתמחור, יש לכך השפעה מרחיקת לכת. זה אחד השיקולים המשמעותיים ביותר בכל ההערכות האקטואריות. כל הקשור לשינויי האקלים בהחלט צפוי להשפיע גם על מה שקורה אצלנו במדינה".
כאמור, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל לשכת סוכני הביטוח הפעילה מוקד סיוע לאזרחים, ולדברי אייזיק, גם ניסתה לסייע בכמה מישורים. “למשל, עם פרוץ המלחמה דאגנו לפעול מול משרד האוצר במטרה להגדיל את מצבת השמאים שעמדו לרשות מס רכוש, ודחפנו להוסיף גם שמאים עצמאיים; יזמנו גם כינוס של ועדת הכלכלה כדי לטפל בסוגיה של דירה שלא גרים בה מעל 60 יום. על פי הפוליסות התקניות במדינת ישראל, ביטוח הדירה פג באופן אוטומטי במקרה כזה. כדי לדאוג למפונים, שעזבו את הדירות שלהם לתקופה של למעלה מ־60 יום, פעלנו להסדרת הדבר הזה".
בנוסף לכך, ממשיך אייזיק, “חברות הביטוח במדינת ישראל נהגו, בהתאם לשיקולים שלהן, להחריג ביטוחי רכוש (דירות ורכבים) על פי מיקוד האזרח. כלומר היו יכולות להגיד שאתה גר במקום כזה וכזה ושאתה לא מבוטח. דאגנו שהעניין הזה לא יקרה. הממונה על שוק ההון הוציא לשמחתנו הוראה בנושא. זה נושא שטופל על ידי ח"כ אברהם בצלאל, יו"ר הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה. היה גם אירוע נוסף שהיינו מעורבים בו הקשור בכיבוי או הפסקת פעילות מכשירי ג'י.פי.אס לרכבים אזרחיים שגויסו לצה"ל. פוליסות הביטוח קובעות שאם אין מכשירי איתור תקינים ופעילים, אז הביטוח למעשה לא קיים. סייענו להוריד גם את המגבלה הזאת".
בנוסף לפעילויות האלה, לדברי אייזיק, “אחד הפרויקטים היפים ביותר של לשכת סוכני הביטוח הוא הפרויקט ‘מנצחים ביחד'. מיזם זה, בהובלת מושיק בן פורת, יו"ר לשכת סוכני הביטוח באזור השרון, מסייע למשפחות חללי ופצועי כוחות הביטחון, המילואים ונפגעי הנובה לקבל את זכויותיהם ללא תשלום", הוא אומר. “המיזם החל לפעול לפני ארבע וחצי שנים, במטרה לסייע לחולי סרטן בקבלת הזכויות המגיעות להם ובהתמודדות עם הבירוקרטיה. עם פרוץ המלחמה המיזם הורחב, ומאז אנחנו מוצפים בפניות".
מגדילים את הגדולים
כששואלים את אייזיק לגבי האתגרים המרכזיים העומדים בפני הלשכה כיום, הוא מדבר קודם כל על מעמד סוכני הביטוח. “לצערי, ציבור העצמאים המוכה ביותר במדינת ישראל בעשורים האחרונים - ואני מקיש שזה נובע אך ורק מאינטרסים כלכליים - הוא ציבור סוכני הביטוח", הוא טוען. “אנחנו מדינה שמדברת הרבה על איך לעזור לעסקים הקטנים והבינוניים, אבל בפועל מגדילה את הגדולים ומקטינה את הקטנים, וזה פשוט נוראי. חברות הביטוח והבנקים גרפו בתקופת המלחמה רווחי עתק, והאזרחים ובעלי העסקים במדינה נאנקים".
חברות הביטוח, הוא ממשיך וטוען, “מעסיקות אנשי מכירות ללא רישיון, כאלה שלא מכירים את האנשים, את המשפחות, כאלה שביום התביעה בכלל לא יהיו שם. זו תקלה רצינית. זאת תחרות לא הוגנת, שמאפשרים לחברות הביטוח למכור ביטוח על ידי אנשים שאין להם בכלל רישיונות. בבתי חולים לא יעבדו אנשים שאין להם הכשרה אקדמית מתאימה. גם עורך דין חייב הכשרה. ואילו חברות ביטוח, בחסות החוק במדינת ישראל, או בגלל דברים שנופלים בין הכיסאות, מעסיקות אנשים שאין להם מושג בתחום. הם גם עובדים זמניים בדרך כלל, כאלה שבאים והולכים. זה פוגע במוניטין שלנו, פוגע בלקוחות. זה משהו שחייבים לתקן".
אתגר נוסף, שלדברי אייזיק הלשכה לקחה על עצמה, קשור בתחרות בתחום הביטוח בארץ. “אנחנו נמצאים במקום האחרון בעולם מבחינת היחס בין חברות הביטוח למספר התושבים", הוא אומר. “אנחנו מנסים לפתוח את השוק גם לחברות זרות. או שיפעלו כאן באופן ישיר או באמצעות משרדים, שייתנו פה סוג של שירות. הלקוח בקצה ירוויח מזה גם מבחינת תעריפים וגם מבחינת סוג של כיסויים נוספים שאינם קיימים כיום".
התרעות פיקוד העורף