ביוזמת הולנד, התכנסו אתמול (שלישי) שרי האיחוד האירופי לדיון חירום סביב המצב ההומניטרי בעזה, כאשר במרכז הדיון - ההצעה ההולנדית להשעות את הסכם האסוציאציה עם ישראל, הסכם הנוגע לכלל תחומי הקשר בין מדינות האיחוד האירופי ומדינת ישראל. במקביל, הודיעה בריטניה אמש כי תעצור את הסכם הסחר החופשי עם ישראל - ואף זימנה את שגרירת ישראל, ציפי חוטובלי, לשיחת נזיפה. גם שבדיה הודיעה כי המדינה עתידה לבקש מהאיחוד האירופי להטיל סנקציות שונות על שרים ישראלים.
רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי טפחות, אמר בשיחה עם מעריב כי "היחסים המאוד מתוחים של ישראל עם מדינות אירופה מעלים את החשש שיטילו עיצומים על הסחר של ישראל. ישנן כבר כמה מדינות, בהן ספרד ואירלנד, שקוראות לחרם טוטאלי על ישראל, בעוד אחרות כמו גרמניה ואיטליה יותר מתונות בדרישותיהן.
"עיצומים של מדינות אירופה על ישראל יהוו חדשות רעות לכלכלה הישראלית, שבמידה רבה מבוססת על יצוא. הלמ"ס פרסם לפני כמה ימים נתונים על היצוא של ישראל לאירופה שעומד על כ-27% מהיצוא הכולל, ו-35% מהיבוא הכולל.
"פגיעה בהם תהיה מכה כואבת, במיוחד לאור העובדה שבתקופה האחרונה חלה עליה גדולה ביבוא מאירופה. ההתפתחויות הגיאופוליטיות מקצינות את היחס של אירופה לישראל אך בינתיים מדינות אחרות שאיתן יש לנו יחסי סחר כמו ארצות הברית, סין והודו עדיין לא משמיעות איומים. אם כי גם זה עשוי לקרוא בקרוב.
"להערכתי, נכון להיום, תרחיש קיצון של אמברגו כולל על ישראל מצד מדינות לא העולם לא סביר אך הסכנה של אמברגו חלקי על ידי כמה מדינות בהחלט אפשרי. האווירה הקשה נגד ישראל שקשור עם מה שקורה בעזה מדאיג את אנשי ענף ההיי טק, שכן לענף יש השלכה על סנטימנט השוק. נתח נכבד מפעילות ומימון ההי טק המקומי (בדגש על חבורת הזנק) מתקבל במישרין או בעקיפין ממשקיעים זרים.
"אם ישראל אכן תוחרם, יכולתה לגייס הון זר יפגע אכן תספוג פגיעה של ממש. התמונה הכוללת לא מעודדת אך יש כמה נקודות אור ביחס לעיצומים כלליים של הקהילייה האירופית: צעדים של השוק כולו כמו השעיית הסכם הסחר החופשי ולישראל יש עדיין מדינות בתוך הגוש שלא יסכימו בכך. בסך הכל, בשלב זה, הגם שלא מדובר עדיין בצעדים מעשיים, אלא רק בתחילת מהלך בחינה, מדובר בהתפתחות בעלת השלכות שליליות פוטנציאליות של ממש על המשק".