לוי אמרה כי "הצבא ומערכת הביטחון מבצעים התקשרויות בקצב גבוה שיקשו לעמוד במסגרות התקציב, ולא כולן קשורות בלחימה. הבאנו תקציב עם גירעון של עד 4.9%, שמורכב מ־4.7% ורכיב חירום של 0.2%. 0.2% שווים 4.2 מיליארד שקל". לדבריה, "את רוב הסכום הזה נצטרך לבוא ולבקש מוועדת הכספים. זה מורכב מפינוי התושבים שהוארך בתחילת השנה ל־1 במרץ וממבצע מרכבות גדעון. בקרוב נפנה לוועדה, ויהיה צורך בתוספת 1.1־1.2 מיליארד שקל".
באוצר אומרים, עם זאת, כי "אם תחזית ההכנסות ממיסים העדכנית אכן תתרחש ייתכן שהגירעון ירד מתחת ל־4%. אולם יש שני מרכיבים שמשפיעים יותר, המלחמה והתמשכותה וההתקשרויות שהצבא ומערכת הביטחון מוציאים בקצב מאוד גבוה – שיקשו לעמוד במסגרת תקציב הנוכחי".
בדיון התברר שישנה מחלוקת בין האוצר לבין מערכת הביטחון בעניין הקיצוץ בעלויות ומציאת מקורות למימון המבצע ברצועה. השאלה היא האם עלות התוספת תגיע ממשרד הביטחון או מסעיף הרזרבה לתקציב.
בתוך כך: נודע כי כלכלני ארגון OECD הורידו את תחזית הצמיחה לישראל בשנתיים הבאות. בארגון צופים שהמשק יצמח ב־2025 ב־3.3% וב־4.9% ב־2026. הורדת תחזית הצמיחה תואמת הורדות אחרות שהיו בחודש האחרון. הוסבר ש"הגידול בסיכונים והסכסוכים האזוריים עלולים לגרום לצמצום הפעילות הכלכלית, ולהגדלה משמעותית של הגירעון בתקציב".
חשש נוסף, בעיקר לפגיעה בהייטק, נוגע ל"העמקת התסיסה החברתית ביחס לרפורמה המשפטית, במיוחד אם היא תוביל להגירה של עובדים בעלי כישורים גבוהים".
התרעות פיקוד העורף