"הפרויקטים שלנו יובילו למהפכה בתחבורה הציבורית בשני המטרופולינים הגדולים במדינה", אמר בריאיון מיוחד ל"מעריב" מיקי רביב, מנכ"ל CAF ישראל, חברת הבת המקומית של ענקית הרכבות הספרדית.
כאף בונה בישראל, יחד עם שותפתה שפיר הנדסה, שני מיזמי תשתית מרכזיים - הקו הסגול של הרכבת הקלה בגוש דן ורשת הרכבת הקלה בירושלים, אבל רביב מדגיש כי "אנחנו נערכים להשתתף בפרויקטים הבאים של הרכבות הכבדות בישראל (רכבות פריפריה ורכבות מהירות), ובפרויקטים המטרופוליניים הבאים כמו המטרו של תל אביב ופרויקטי הרכבת הקלה בערים נוספות כמו באר שבע".
לדבריו, היתרון הגדול של כאף בהיותה חברה גלובלית, אך במקביל גם מקומית מאוד, הוא היכולת להביא למיזמים חדשים את הלקחים והמסקנות מפרויקטי רכבות אחרים של החברה, בכל רחבי העולם. כך, חרף הקשיים והאתגרים, בירושלים מבצעים פרויקט תשתיתי מורכב כמו בניית רשת הרכבות, תוך פגיעה מדודה, מתוחמת ומצומצמת בהפעלת הקו הקיים, הוא הסביר, ומדגיש שהם מודעים לביקורת הציבורית על סגירת מקטע מרכזי בקו הקיים.
"ברחבי העולם נהוג לסגור קווים או מקטעים למשך חודשים ארוכים, ולעיתים שנים. אנחנו עושים כל מה שאפשר לצמצם את הפגיעה בנוסעים, וכדי שהסגירה הזאת תהיה קצרה ככל האפשר ומטופלת ככל האפשר עם פתרונות אלטרנטיביים. ברור שזה מעורר כעסים וביקורת, אבל אנחנו מקשיבים, לומדים, מיישמים לקחים ומשפרים תוך כדי תנועה", הוסיף רביב.
"זה קו שמשרת את כל אוכלוסיות העיר - חילונים, דתיים וחרדים, ערביי צפון ומזרח ירושלים, תיירים, אנשי עסקים, ובתכל'ס, ירושלמים ומבקרים מכל השכבות והקהילות בחברה. האמון בתחבורה הציבורית בכלל וברכבת הקלה בפרט מאוד חשוב לנו ומעודד אותנו להשתפר", אמר.
הפרויקט השני המשמעותי, כאמור, הוא הקו הסגול, חלוץ הרחבת רשת הרכבת הקלה בגוש דן - מהלך שישפיע על חייהם של מאות אלפי ישראלים. גם כאן מדובר בפרויקט מורכב, מאחר שהקו נבנה בהדרגה בשטחן של של רשויות מקומיות רבות במקביל.
"יש בזה אתגר, מפני שעלינו לתאם את העבודות עם נת"ע, עם כל רשות עירונית ועם כלל הגופים הרלוונטיים", אמר רביב. עם זאת הוא ציין בחיוב: "אנחנו אופטימיים משיתוף הפעולה ומקצב התקדמות הפרויקט. הלב מתרחב מלראות את העבודות בליבה של העיר העברית הראשונה, וממש לאחרונה אושר תכנון ההרחבה של הזרוע הצפון-מזרחית של הקו - שתיתן מענה לתושבי שכונות נוספות".
"הגוונים של החברה הישראלית"
מאז שהחלה לפעול בישראל לפני כחמש שנים וחצי, כאף מתמקמת בחזית העשייה התחבורתית בישראל. עם כ-120 עובדים, רובם ישראלים, ואג'נדה של חדשנות ושיתוף התעשייה המקומית בפרויקטים, החברה מבקשת להשפיע לא רק על איך נעים ממקום למקום, אלא גם על התדמית של תחבורה ציבורית: "בעצם כל מי שנוסע בתחבורה ציבורית בישראל מחזק אותה ומסייע להפחתת הפקקים, תאונות הדרכים, זיהום האוויר ובעיית החניה", הסביר רביב. "צוותי העובדים שלנו מגוונים וכוללים אנשי מקצוע ממדינות שונות: מישראל, ספרד, ונצואלה, פנמה, בריטניה, פורטוגל ואפילו מהרשות הפלסטינית - אנחנו חברה ישראלית אבל גם רב-לאומית".
רביב הדגיש כי לא רק הגיוון הלאומי בולט, אלא גם הגיוון המקומי: "אנחנו גאים בשילוב חרדים וחרדיות, ירושלמים, בני קיבוצים, תושבי הערים, עובדים משדרות, מגוש דן ואפילו מהצפון, יהודים, ערבים ונוצרים. לא מדובר בתופעה אקראית. מאוד חשוב לנו שבחברה שלנו ייוצגו כל הזרמים, כל הסקטורים וכל הקהילות שנמצאים בארץ ומשתמשים בתחבורה ציבורית, ושכולם יחד יהיו חלק מהבנייה שלה".
"השוק הישראלי הוא שוק מרתק", הוסיף רביב. "אומנם מדובר במדינה קטנה, אבל זה שוק רכבות גדול – בגלל רצף הפרויקטים במרחב העירוני, המטרופוליני והבין-עירוני, שמעידים על סדרי העדיפויות ועל ההשקעה הניכרת בתחום, גם במציאות של מלחמה ואתגרים גאו-אסטרטגיים".
ישראל כמרכז אזורי
אחת מהתקוות האסטרטגיות שלנו היא להפוך את ישראל לצומת מרכזי ברשת תחבורה רכבתית אזורית, במסגרת הסכמי שלום ונורמליזציה נוספים עם מדינות כמו ערב הסעודית. "כאף מכוונת גם לנדבך הבין לאומי, מתוך תקווה שבבוא היום אפשר יהיה לחבר את הרשת הרכבתית הישראלית עם הרשת הרכבתית המפרצית", הסביר רביב. "מה שמפריד בין שתי הרשתות הם בסך הכל 200 קילומטר לרוחב ממלכת ירדן".
"אם הסכמי אברהם יורחבו", הוא הוסיף, "אפשר יהיה לייצר גשר יבשתי שיחבר את המפרץ הערבי דרך ירדן - שזקוקה מאוד להשקעות בתשתיות - והרשת הישראלית עד לנמלים של ישראל בים התיכון: נמל חיפה ונמל אשדוד. גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במפגש שלו עם נשיא הודו בפברואר השנה הזכיר את הגשר היבשתי הזה, מהודו למפרץ דרך ישראל ולאירופה, בתור יעד אסטרטגי".
עד שהרגע הזה יגיע, בכאף ממשיכים לעסוק בחדשנות וביישום טכנולוגיות חדישות, וקוראים למתכננים ולמקבלי ההחלטות כאן לא להישאר מאחור: "אני מקווה שהלקוחות בישראל יבקשו לרכוש בתקציבים של היום את הטכנולוגיות של היום, ולא יסתמכו רק על חוות הדעת של יועציהם, שמעדיפים פרויקטים מסורתיים עם טכנולוגיה מיושנת יחסית".
בין הדוגמאות שעליהן מדבר רביב: רכבות ללא כבלי חשמול עיליים, יעילות אנרגטית ורכבות אוטומטיות ללא נהג ומערכות מוגנות סייבר, שנשענות יותר ויותר על ביג דאטה, על AI ועל סנסורים שמצמצמים טעויות אנוש, מגבירים את האוטומטיזציה ואת יעילות התפעול. "המהירות, הבטיחות, והחיסכון לאורך זמן - כולם משתפרים כשמאמצים טכנולוגיה חדשנית. לא צריך לפחד מהעתיד - צריך לקדם אותו", אמר רביב.
ידע גלובלי
כשנשאל אילו לקחים נוספים אפשר כבר כעת להעלות - רביב ביקש להדגיש שבמכרזים המצריכים הקמת קבוצות יש לתעדף קבוצות הנשענות על שותפויות אורגניות ואסטרטגיות, מוטב עם ניסיון קודם של עבודה משותפת, המורכבות מכמה שפחות איברים בתוך כל קבוצה. "ככל שקבוצה תלויה ביותר איברים כך גדל הסיכוי לסכסוכים פנימיים, לפרישות מהקבוצה ולחריגות ממסגרת התקציב ומלוחות הזמנים".
במבט לעתיד רביב הדגיש כי כאף רואה את עצמה לא רק כחברה מבצעת. "אנחנו רואים את מעמדנו כשותפה אסטרטגית למטרופולינים, למדינות ולחזון אזורי רחב יותר", אמר. לצד ההשתתפות בפרויקטים העכשוויים החברה עשויה להתמודד על פרויקטים נוספים, מקומיים ואזוריים, בתקווה להעניק מהידע הגלובלי שלה לעוד מיזמי תחבורה חדשניים ופורצי דרך.
"כאף בונה, מתחזקת ומפעילה פרויקטים בכל היבשות - מצפון אמריקה ועד אוסטרליה, וככזאת מביאה עימה לשולחן את הלקחים והתובנות מכל הפרויקטים הרלוונטיים בעולם כולו. המטרה שלנו היא לממש את התשוקה שלנו לבניית מערכות רכבתיות חדשניות ויעילות, שתעמודנה בצרכים ובעומסים של המחר, תשתלבנה עם תשתיות אזוריות ותסייענה להתמודדות עם האתגר הייחודי של כל שוק. זו משימה שאנחנו שוקדים עליה יום-יום".בבב
הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם חברת כאף