ממלחמה לצמיחה: התקווה שרואים כבר היום בשוק ההון | ד"ר כפיר תשובה

"מעריב" שוחח עם ד"ר כפיר תשובה, מומחה לתורת המשחקים וקבלת החלטות, שהסביר מה עומד מאחורי האופטימיות בשוק, אילו מנועי צמיחה יכולים להתחזק, ומה הממשלה יכולה לעשות כדי למנף את ההזדמנות

פלד ארבלי צילום: ללא
הבורסה בתל אביב
הבורסה בתל אביב | צילום: אבשלום ששוני
2
גלריה

״בעיצומם של ימים דרמטיים בחזית הצבאית, שוק ההון הישראלי מאותת דווקא על תקווה. בימי המסחר הראשונים מאז החלה המלחמה מול איראן, מדדי הבורסה בתל אביב רשמו עליות מרשימות - תופעה לא שגרתית בעיתות מלחמה. המגמה הזו אינה רק אופטימיות רגעית, אלא אמונה עמוקה של המשקיעים בתרחיש אסטרטגי חיובי: סיום המלחמה בניצחון ישראלי, שיחזיר את היציבות הביטחונית - ואולי אף יפתח דלת חדשה לצמיחה כלכלית מואצת", אמר.

תקיפה באיראן
תקיפה באיראן | צילום: רויטרס

"על פי נתוני העבר, ירידה של 1% בפרמיית הסיכון של ישראל יכולה להוסיף בין 0.7% ל-1% לתמ"ג בטווח של שנה עד שנתיים - באמצעות גידול בהשקעות, ירידת עלויות המימון והאצת יזמות. אם הירידה בפרמיה תתמיד, מדובר באפקט מצטבר שעשוי להוביל לצמיחה גבוהה יותר לאורך זמן.

"לצד ההשפעות על השווקים הפיננסיים, גם המערך הלוגיסטי של ישראל עשוי להרוויח. פתיחה מחודשת של נתיבי הסחר בים סוף - לאחר נטרול איום החות'ים או השגת הרתעה ארוכת טווח - תסיר חסמים לוגיסטיים ותשיב את ישראל למסלול של אינטגרציה אזורית. שיתופי פעולה עם מדינות המפרץ, ובראשן סעודיה, עשויים להתחזק, ואיתם גם הפוטנציאל למסחר יבשתי בין מדינות האזור. על פי ניתוחים היסטוריים, פתיחה מחודשת של מסחר אזורי לאחר עימותים צבאיים הובילה לעלייה של 1.5% עד 2.5% בתוצר".

תעשיות הביטחון - קטר צמיחה חדש?

ד"ר תשובה אמר שאחד הסקטורים שעשויים להרוויח משמעותית מהמצב הוא תחום התעשיות הביטחוניות. מעמדה האסטרטגי של ישראל - כמעבדה חיה לפיתוח אמצעי לחימה, מערכות הגנה ומודיעין - רק מתחזק בזירה הבין לאומית. ככל שצה"ל מדגים יעילות מבצעית וטכנולוגית בלחימה הנוכחית, כך גובר העניין של מדינות רבות ברכש ביטחוני מתוצרת כחול-לבן. התוצאה: ביקושים גוברים, חוזי ענק עתידיים ותוספת משמעותית לתוצר.

עם זאת, יש המתריעים כי בטווח הקצר המלחמה תגרור ירידה בתוצר - ייתכן אף בשיעור של 5% בתרחיש קיצוני (זמן לחימה של כמה חודשים). ואולם, הכלכלה הישראלית כבר הוכיחה בעבר כי היא יודעת להתאושש במהירות. שילוב של ציפיות לצמיחה עתידית, ריבית נמוכה ויציבות ביטחונית מחודשת עשויים להקפיץ את הערך המהוון של התוצר הלאומי. בתרחיש ריאלי, הערך הזה עשוי לעלות ב-30% עד 50% ואף יותר, בעקבות השפעות דינמיות חיוביות על השקעות, תעסוקה ופריון.

כדי לממש את הפוטנציאל האופטימי הזה, נדרשת ממשלת ישראל ליישם מדיניות פרו-אקטיבית נועזת כבר בזמן הלחימה - ולא להמתין ל"יום שאחרי". אלו הם הצעדים המרכזיים שיש לנקוט:

ביצוע מדויק של צעדים אלו עשוי לשנות את כללי המשחק: להפוך את המלחמה ממעמסה תקציבית - להזדמנות כלכלית.

סיכום: סיכון כלכלי - או קפיצת מדרגה?

תגיות:
התעשיות הבטחוניות
/
שוק ההון
/
כלכלת ישראל
/
הכלכלה בישראל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף