מהקורונה לאיראן: איך המנהלים הישראלים הפכו למומחי משברים

התנהלות במצב חירום מתמשך אינה דבר חדש למשק הישראלי, גם כשמדובר במלחמה הנמשכת זמן רב. יצאנו לבדוק איך ניתן לשמור על יציבות ורציפות תפקודית בעולם העסקי ומה עושים כשהכל מסביב מאיים להתפרק

טליה לוין צילום: ג'רמי לדנר
נזק בתל אביב מפגיעת טיל
נזק בתל אביב מפגיעת טיל | צילום: אריק סולטן
5
גלריה

נדמה שבחמש השנים האחרונות המונח “שגרה" איבד את משמעותו המקורית. אחרי חמש שנים מטלטלות של משבר קורונה, מתקפת 7 באוקטובר ומערכה ארוכה בעזה ובלבנון, המשק הישראלי למד כיצד לתפקד במצבי חירום. ובכל זאת, מאות אלפי עובדים ומנהלים נדרשים להמשיך ולהניע ארגונים קדימה, לעמוד ביעדים ולעיתים אף להציל חיים. כיצד שומרים על יציבות עסקית, מוסיפים גמישות ניהולית ומצליחים לעטוף את העובדים בתמיכה רגשית - הכל בזמן שמחוץ למשרד מסביב יורים?

יונית לנדוי
יונית לנדוי | צילום: שירה שועלי
ענבר שנפלד
ענבר שנפלד | צילום: שרון לוין

להפוך עבודה לעוגן

אלא תנאי קריטי לצמיחה ולהתמודדות", מסכמת לנדוי. שנפלד מנסחת זאת בפשטות: “ניהול טוב בזמן מלחמה הוא לא רק לשרוד - הוא לייצר מרחב אנושי מתפקד, שגם אם לא מושלם - מחזיק, מחבק וממשיך קדימה".

איזה סיפור מספרים?

אמרי קלמן
אמרי קלמן | צילום: גיא יחיאלי
דני וקנין
דני וקנין | צילום: באדיבות תדיראן
תגיות:
עסקים
/
מלחמה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף