"כבר מתחילת שבוע שעבר אנחנו נמצאים בקשר שוטף יחד עם שר האוצר והנציגים של ארגוני המעסיקים בישראל לצורך הגעה לאיזשהו מתווה. צריך להגיד שהחל מיום שישי שעבר, לפני קרוב לעשרה ימים, הוכרז על מצב מיוחד בעורף ואנחנו נמצאים בעיצומו של מבצע".
"מתחילת המבצע ההנחיות של פיקוד העורף היו בעצם סגירה מידית והרמטית של כל המשק הישראלי, למעט מפעלים חיוניים, מה שאפילו לא קרה בשבעה באוקטובר. אנחנו נמצאים עמוק לתוך המבצע ואין רשת ביטחון לא לעסקים ולא לעובדים, ואנחנו בשיח לקראת התחלת הדיונים בכנסת בוועדת הכספים מחר בבוקר".
"אין שום משמעות להכרזה עצמה. ההכרזה עצמה מאפשרת בחוק הגנת עובדים בשעת חירום בעצם לתת הגנה לאותם עובדים שנעדרים ממקום עבודתם בעקבות סגירת מקום העבודה או בעקבות זה שהם הורים לילדים עד גיל 14 ומוסד החינוך שלהם סגור ויש להם הגנה מפני פיטורים, אבל אין להם רשת ביטחון כלכלית מטעם הממשלה".
"כבר מתקופת הקורונה דרשו המעסיקים והעובדים שתהיה ודאות בכל אירוע של מצב חירום. חוסר הוודאות הולכת וגוברת, והיכולת לייצר פיצוי רטרואקטיבית הולך ונהיה קשה. במלונאות מוצאים לחלת באופן יזום למרות שאין מנגנון – חלק נשארים בבית ולא יודעים איך יגמרו את החודש".
"אנחנו נמצאים בווקום בנושא שצריך להיפתר. אנחנו מנסים לגבש מתווה ביניים וככל שתקופת המלחמה העצימה תתארך נצטרך למצוא פתרונות נוספים".
"המנגנונים המקובלים בזמן מלחמה הם שהמעסיק יכול לקבל החזר כמעט מלא בעבור ההפסדים שלו, והיתרון מבחינתנו הוא שהמנגנונים מחייבים תשלום שכר לעובדים בגין היעדרות בתקופת החירום. העלות של הדבר הזה מאוד גבוהה כשזה על כל המשק, והדרישה של האוצר היא ללכת למסלול הוצאות בדומה לקורונה הבעייתיות במתווה היא שאין שום הבטחה של תשלום שכר לעובדים".
"אנחנו דורשים שבכל מתווה העסקים יהיו זכאים לפיצוי בתנאי שהם ישלמו שכר לעובדים. מבחינת העליות מדובר על סדר גודל של מיליארד עד מיליארד וחצי שקל ליום עבור כל היעדרות והשבתה מלאה במשק. אני חושב שזו עלות שראוי שהמדינה תספוג".
התרעות פיקוד העורף