לדבריו, "יש לקצץ בתקציבים מוגזמים ליעדים שאינם מעודדי צמיחה. מדובר בכספים קואליציוניים, תקציבים לחרדים שאינם מעודדים יציאה לעבודה וסגירת משרדי ממשלה מיותרים. אם חלילה זה לא יקרה, כל האפשרויות פתוחות, כולל העלאת מיסים".
הנגיד סבור ש"ככל שתהיה בהירות לגבי המצב הגיאופוליטי ושמירה על אחריות תקציבית, וב־2026 ייושמו מנגנונים להורדת יחס חוב־תוצר - החברות הבינלאומיות ירגישו בנוח לשפר את דירוג המשק. אם זה יקרה, זאת תהיה ההמלצה שלי".
לדבריו, "סביר שבטווח של שנה האינפלציה תגיע למרכז היעד, ועד אז נראה שלוש הורדות ריבית. אני מדגיש שהורדה מהירה בעיתוי הנוכחי תסכן את הורדת האינפלציה. את האנטיביוטיקה המוניטרית של ריבית גבוהה צריך לקחת עד הסוף, גם אם נדמה שהחום ירד".
הנגיד מתייחס גם להתערבות הפוליטית במערכת הבנקאית. לטענתו, "לאורך כל הדרך, אנחנו בבנק ישראל מאמינים שהמהלך לקידום תחרות קשור לשינויים מבניים. בנק ישראל פועל ללא הרף לשינויים אלה. חלק מתהליכים הבשילו, והבנקים בעיצומה של תוכנית הטבות ללקוחות בהיקף של 3 מיליארד שקל.
"אסור שהמחוקק יתערב במנגנוני השוק, כי מנגנון התחרות יוכיח את עצמו, וזה יפגע בתדמית הבנקאות בראייה בינלאומית. רווחי הבנקים בישראל אכן גבוהים, ונמצאים בחלק העליון של הרווחיות בהשוואה בינלאומית. אנחנו חוזרים ואומרים שלבנקים חשיבות רבה בתרומה למשק וכלכלה, ועדיין חייבים להגדיל את התחרות. הלקוחות חייבים להתנהל בצורה נבונה כי יש להם את הכלים לכך".
על עתיד מחירי הדיור והשכירות אמר: "שכר הדירה לשוכרים חדשים עלה במאי ב־5.2%. הנזק ממתקפות הטילים יגדיל ביקוש לשכירות, והמחירים באזורים שנפגעו - יעלו. הגדלת מספר העובדים הזרים עשויה למתן את מחירי הדיור ולהוריד את האינפלציה. כעת אין שינוי במגמה".
הריאיון המלא עם הנגיד יפורסם מחר (שישי) במדור "שוטף פלוס" ב"מעריב־סופהשבוע"
התרעות פיקוד העורף