תובל מזכיר כי בתחילת השנה עמד שער הדולר על כ־3.65 שקלים, אך ירד בהדרגה לאחר שורת אירועים ביטחוניים. לדבריו, לאחר עסקת החטופים הדרמטית נרשמה ירידה לרמה של 3.5 שקלים, ובהמשך - עם סיומה המוצלח של המערכה מול איראן ותחושת יציבות בשוק - ירד השער אל מתחת ל־3.4 שקלים.
בתרחיש של הפסקת אש קרובה בעזה וסיום הלחימה, צופה תובל ירידה נוספת: "סביר להניח שנראה את הדולר מתקרב לשער של 3.2 ואף יורד מתחתיו", אמר. "ובתרחיש שבו הסכמי אברהם יתרחבו למדינות נוספות כמו סוריה, סעודיה ואחרות – שער של 3 שקלים לדולר ואף נמוך מכך הוא אפשרות ריאלית שאינה מופרכת כלל".
בן דוד מציין שלושה גורמים עיקריים שעשויים לתמוך במגמה: עליות בשווקים הפיננסיים, חולשה כללית של הדולר בעולם, והפחתות ריבית אפשריות מצד הבנק המרכזי האמריקאי – בעיקר כתוצאה מהאטה באינפלציה ולא בהכרח ממיתון.
לטענתו, גם בעונת השנה יש משקל: "חודש יולי נחשב לאחד החיוביים ביותר עונתית", הסביר. עלייה בשוקי המניות האמריקאיים, לדבריו, עשויה להוביל את הגופים המוסדיים בישראל להגדיל את הגידור על השקעותיהם בחו"ל – ובכך לתרום לביקוש לשקל.
בהקשר זה מזכיר בן דוד את העלייה בחשיפה של המוסדיים למט"ח בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות הרפורמה המשפטית ותמורות גיאו־פוליטיות. עם הירידה בפרמיית הסיכון של המשק בתקופה האחרונה, הוא מעריך כי חלק מהגופים ישיבו את השקעותיהם לישראל – תהליך שיחזק עוד את השקל.
לבסוף, בן דוד מציין כי בקיץ נפחי המסחר נמוכים יחסית, דבר שמגביר את התנודתיות. כל תנועה בשער הדולר – במיוחד אם ימשיך להיחלש – עלולה להיות חדה יותר מהרגיל. בנוסף, ככל שהפדרל ריזרב יתמחר תוואי ריבית אגרסיבי יותר, הדבר עשוי לצמצם את פער הריביות בין ישראל לארה"ב ולספק לשקל תמיכה נוספת.
התרעות פיקוד העורף