כבר חודש אנחנו שומעים על השקל שמתחזק והדולר שנחלש, אבל כמובן שלא מדובר רק על כותרות בעיתון, ומאחורי מספרים היבשים מסתתר סיפור כלכלי מורכב שבקרוב נרגיש אותו בכיס, בתעשייה ובעסקים.
בלס, לשעבר הכלכלן ראשי במחלקת המחקר בבנק ישראל וכיום ראש התוכנית לתואר שני בכלכלה יישומית במכללת אשקלון, הסביר כי "בדרך כלל, כשמטבע של מדינה נחלש - כמו הדולר עכשיו - זה מצב שטוב לייצוא ורע לייבוא".
"היצרנים האמריקאיים שמוכרים סחורה לחו"ל מרוויחים - ההכנסות שלהם במטבע שהתחזק, אירו למשל, בזמן שההוצאות השוטפות שלהם הן בדולר שנחלש. כלומר הם הופכים להיות שחקנים תחרותיים יותר בשווקים הגלובליים. אבל מצד הייבוא זה בעייתי מהסיבה ההפוכה בדיוק - ההוצאות שלהם במטבע שהתחזק וההכנסות שלהם הן במטבע שנחלש, ולכן הם צריכים לשלם יותר דולרים בשביל כל מוצר זר".
אז הרציונל הכלכלי באמת מובן, אבל השאלה ששאלנו את פרופסור בלס היא מתי הוא יהפוך לדעתו מתאוריה למציאות. האם כל אותן השלכות שתיארנו, אותה ירידה מדוברת ביוקר המחייה, אותה פגיעה מדוברת בהייטק - האם הן כבר ממש כאן מעבר לפינה? "צריך להבין שאלה תהליכים מאקרו-כלכליים שלוקח להם זמן. אי אפשר לצפות שמייד נראה פגיעה דרמטית בייצוא ההייטק או שמחירי המוצרים ירדו מחר בבוקר. הדברים האלה עוברים דרך שרשרת ייצור, חוזים, תמחורים - זה לא קורה ביום אחד".
עוד אמר: "בסוף, זה שהשקל מתחזק דווקא בתקופה רגישה ובצל מצב ביטחוני לא פשוט - זה לא דבר רע. זו אינדיקציה לעוצמה של הכלכלה הישראלית ולביטחון של השווקים בה. צריך לקחת את זה בפרופורציה הנכונה - זה אתגר ליצואנים, אבל זה גם נקודת חוזק חשובה למשק כולו".
התרעות פיקוד העורף