כל האמת על קרנות כספיות: זה המיתוס של מלכודת המס

אלטשולר שחם השיקה קרן כספית חדשה עם דמי ניהול נמוכים במיוחד, ומיד התחיל מחול השדים הרגיל שקצת השכיח שקרן כספית היא לא אפיק השקעה - היא פשוט הדרך המודרנית ללהחביא כסף מתחת לבלטות

אריאל פייגלין צילום: רינה נקונצ׳ני
השקעה
השקעה | צילום: אינג'אימג'

אלטשולר שחם השיקה בשבוע שעבר קרן כספית חדשה עם דמי ניהול נמוכים במיוחד של 0.06% בלבד. וזה, כצפוי, הדליק מיד את רפרטואר התגובות הקבוע: מצד אחד יש מי שצוהלים – כל הקרנות הכספיות עושות פחות או יותר את אותה תשואה, אז למה לא ללכת על הכי זול?

מצד שני, מיד גם הופיעו הפוסטים והכתבות שהזהירו מ״מלכודת מס״ – קרן כספית שמתחילה בזול כדי למשוך לקוחות, שנה-שנתיים אחר כך מעלים דמי ניהול באופן דרסטי, ואז אתה כבר ״תקוע״ בפנים כי אם תנסה לצאת תשלם מס רווחי הון על כל מה שצברת ותאבד חלק מאפקט הריבית דריבית. חוסכים ששמו את הכסף ב'קסם אקטיב' למשל, חוו את זה על בשרם בתחילת 2025.

כל עוד האינפלציה והריבית גבוהות - הקרן הכספית תיתן משהו שאולי נראה יפה על הנייר, אבל דה פקטו, האינפלציה אכל לכם את כל התשואה. מבחינה ריאלית לא הרווחתם כלום. לכן גם בשנים שהאינפלציה והריבית היו נמוכות בכלל לא שמעתם על הקרנות האלו - לא היה על מה לשמוע, ה"תשואה" שלהם הייתה אפס.

אז מתי בכל זאת נשתמש בקרן כספית? כשנרצה כסף שיהיה זמין מצד אחד, אבל שאנחנו גם לא צריכים אותו במיידי מהצד השני. למשל, למקרה שיתקע הרכב באמצע כביש 6 ונצטרך להחליף מנוע או אם יפטרו אותנו פתאום ונצטרך כמה חודשים להתאפס על עבודה חדשה. קרן כספית היא קלאסית בשביל זה: נזילה, בלי עמלות קנייה ומכירה ועם ריבית שמספיקה בשביל שהכסף לא יישחק – אבל גם לא הרבה מעבר.

השם המקובל בעגה המקצועית הוא "קרן חירום" או "קרן ביטחון", ולרוב מדברים על סכום של שלוש עד חמש משכורות ששמים בצד – כל יועץ ייתן כלל אצבע קצת אחר. לצורך הפשטות, נניח שהמשכורת שלכם היא עשרים אלף נטו ושאתם שומרים חמישה חודשי שכר בצד - הגעתם בערך למאה אלף שקל. זה נשמע הרבה, אבל תעשו חשבון: על מאה אלף שקל, דמי ניהול של 0.06% הם שישים שקל בשנה. גם אם פתאום יעלו לכם ל-0.12% או אפילו 0.16% — זה הפרש של רק 100 שקל בשנה. תשואה של 4.52% בשנה לעומת 4.42%? גם, הפרש של 100 שקל. ביג דיל. לא שמנו שם את הכסף בשביל לעשות את המכה.

כמובן שלא מדובר בייעוץ השקעות, אבל ההיגיון אומר פשוט לבחור קרן כספית של גוף שאתם סומכים עליו, דמי ניהול סבירים, וזהו. ואם בעוד שנה יחליטו להקפיץ דמי ניהול? תישארו או שתעברו. למכור קרן כספית זה עניין של קליק אחד, בלי עמלות, בלי סנקציות. המלכודת מס - במרבית המקרים - פשוט לא רלוונטית ל"אזרח הקטן", כי בקרן חירום אתם גם ככה לא בונים על ריבית דריבית לשנים קדימה, והסכום הוא מראש לא מאוד משמעותי.

החריג היחיד הוא כשמדובר בכסף שמיועד לרכישה גדולה באמת, כמו הון עצמי לדירה. אם מישהו יודע שהוא יקנה דירה עוד שלוש או חמש שנים, שם כן יש היגיון לשים סכום גדול בקרן כספית ולא לקחת סיכון בבורסה. במקרה כזה באמת לבדוק בציציות מה התשואה, מה הדמי ניהול, האם תהיה מלכודת מס. אבל רובנו? רובנו שמים שם קצת אוויר לנשימה - לא יותר מזה.

תגיות:
כלכלה
/
אלטשולר שחם
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף