שבדיה היא מדינה צפון-אירופית עם אוכלוסייה קטנה יחסית, בסדר גודל של ישראל פחות או יותר - אך עם נוכחות עסקית גלובלית שקשה לפספס.
אם תפתחו את ארון הבגדים שלכם, כנראה שיש שם לפחות בגד או שניים שיוצרו על ידי חברת H&M השוודית. הארון עצמו, בסבירות גבוהה למדי, נקנה ב-IKEA השוודית גם היא. אם הרכב בו נסעתם לקנות את החולצה או הארון הוא של חברת וולוו, אז גם הוא "מייד אין סוווידן".
אמנם המרחק מציוץ ב-X של פוליטיקאי שוודי עד להפסקת סחר עם האיחוד האירופאי כולו הוא גדול מאוד, אך במידה ודבריו של כריסטרסן מבטאים את הלך הרוח ברחוב השוודי הם בהחלט מדאיגים, ועלולים להביא ליציאה מישראל של החברות השוודיות הבולטות ואולי גם להפסקת הסחר בין המדינות.
ומי יפגע מזה? התשובה היא כמובן שני הצדדים כמו בכל מלחמת סחר, אבל כנראה שבכל זאת הצרכן הישראלי ייפגע יותר – ואפילו פי חמש. בשנת 2024, הייבוא משוודיה עמד על קצת יותר מ-2.7 מיליארד שקל, בזמן שהייצוא שלנו לשוודיה היה נמוך בהרבה ועמד על פחות מ-600 מיליון (רק בסחורות, כשמוסיפים את השירותים הנתונים משתנים כמובן). במחצית הראשונה של 2025 הפערים היו אפילו גדולים יותר, עם ייבוא שעמד על 1.7 מיליארד, ויצוא של פחות מ-250 מיליון – כך על פי נתוני הלמ"ס.
אז איזה תוצרת שוודית הישראלים אוהבים לקנות? רכבים כמובן. כשליש מהיבוא משוודיה ב-2024 וקצת פחות מחצי מהיבוא משוודיה במחצית הראשונה של 2025 נמצא תחת הקטגוריה של "כלי רכב, כלי טיס ושיט, ציוד הקשור להובלה". עוד רבע מהיבוא הוא "מכונות, ציוד חשמלי, מפיקי תמונה וקול וחלקיהם". במקום השלישי נמצאים "מוצרי תעשיות כימיות והקשורות בהן", ואת הרביעייה הפותחת סוגרים "טקסטילים ומוצרי טקסטיל" – מישהו אמר H&M ולא קיבל?
מהצד השני, השוודים כאמור פחות מחבבים סחורות כחול לבן, וקונים מאיתנו בעיקר "מכונות, ציוד חשמלי, מפיקי תמונה וקול וחלקיהם" ו"מכשירים וכלים אופטיים, פוטוגרפיים רפואים; מכשירים למדידה ובדיקה" בקצת פחות מחצי מיליארד שקל.
נכון, שוודיה אינה שותפת הסחר המרכזית של ישראל, והפסקת הסחר עמה לא תזעזע את נתוני היצוא הישראלי. גם היעלמותם של מוצרי IKEA או H&M או וולוו מהנוף המקומי במידה ותקרה - תורגש בעיקר במישור הסמלי והמנטלי. אבל החשש העיקרי הוא מכך שזו לא תהיה פעולה בודדת, ושאם שוודיה תוביל מדינות אחרות באירופה שהן שותפות סחר משמעותיות יותר של ישראל עלולות ללכת בעקבותיה.