בחודש וחצי האחרונים, מאז פרוץ המלחמה עם איראן באמצע יוני, אנחנו מוצפים בכותרות על העלייה המרשימה של שוק המניות הישראלי – ובצדק.
כלומר, מי שאחראי באופן ישיר לעליית השווקים בחצי הראשון של 2025 היו המשקיעים הזרים, שהאמינו במשק הישראלי למרות המצב וקנו בעיקר מניות בנקים וחברות ביטחוניות. אבל, כך מראה ניר, מאז פרוץ מלחמת עם כלביא הדינמיקה הזו השתנתה לחלוטין.
בפעם הראשונה השנה הגלגל התהפך, ומאז ה-13 ביוני המשקיעים הזרים עברו למכור מניות ועשו זאת בהיקף של כ-2 מיליארד ש"ח מאז תחילת הלחימה. כלומר, המשקיעים הזרים אותתו שלדעתם שוק המניות הישראלי לא משקף את רמת הסיכון והמחירים צריכים לרדת. מי שבכל זאת האמין בשוק הישראלי והחזיק אותו למעלה היו המשקיעים הפרטיים כאן בישראל שהגבירו את רכישותיהם ורכשו מניות בהיקף של כ-4.8 מיליארד שקל, והמוסדיים ש"תרמו" את חלקם לתחושת החוסן הלאומי עם רכישות של 1.2 מיליארד.
אז האם באמת יש לנו משק חזק שממשיך לצמוח למרות המלחמה או שהעלייה בשווקים היא בסך הכל תוצאה של אזרחים פרטיים אופטימיים יתר על המידה? על שאלות כאלו כמובן אי אפשר לענות רק על סמך נתוני מסחר, ובטור בעיתון שיפורסם בסופ"ש הצעתי פרשנות אחת, אך ייתכן שהפילוח של אילו מניות המשקיעים הזרים בחרו למכור תיתן לנו הצצה לפרשנות אחרת.
לפי נתוני הבורסה המשקיעים הזרים מכרו מניות בארבעה תחומים, והמשיכו לקנות בתחום אחד. הם מכרו מניות בענפי הביומד וביטוח ב-0.6 מיליארד שקל כל תחום, מניות נדל"ן ובנייה ב-0.3 מיליארד שקל ובנקים ב0.2 מיליארד שקל. מניות של חברות ביטחוניות, לעומת זאת, הם המשיכו לקנות בהיקף של כ-0.2 מיליארד שקל.
כלומר, ייתכן שבניגוד למחשבה הראשונית, ההתנהגות הזו של המשקיעים הזרים יכולה להעיד שהם עדיין מאמינים במשק הישראלי אבל פשוט רואים את סוף המלחמה מתקרב. אם הם היו חושבים שישראל עומדת להפסיד או שהמערכה באיראן הרעה את מצבה, הם היו מוכרים את כל המניות שקנו במהלך השנה ולא נשארים עם רכישות בשווי 8.5 מיליארד שקל רק מהשנה - ובוודאי שלא קונים עוד מניות של חברות ביטחוניות.
הנתונים על יציאת ההשקעות הזרות יכולים להעיד על אמונה של המשקיעים הזרים שהמלחמה קרובה לסיומה, שהכלכלה תחזור למסלולה, ושבועות כמו הנדל"ן והביטוח בישראל צפויות להתפוצץ בקרוב. המשקיעים הפרטיים בישראל, לעומת זאת, אופטימיים אפילו יותר. הם מסרבים לשמוע על בועות וירידות מחירים וממשיכים לקנות מניות ישראליות כאילו אין מחר. והמוסדיים? הם לא כאן ולא שם, יושבים על הגדר וממתינים לראות לאן הדברים יתפתחו. כשיתפרסמו נתוני חודש אוגוסט נגלה מי מהם צדק.