אין הרבה טקסטים שמחזיקים מעמד ונשארים רלוונטיים גם בחלוף השנים. ברשימה האקסקלוסיבית הזאת ניתן למנות כמובן את כתבי הקודש, ה"אודיסאה" וה"איליאדה", כמה מחזות של שייקספיר, וגם, כך מסתבר, כתבות שעוסקות במשבר תבואה ובמחסור בלחם בעקבות שביתות בנמלים.
"עובדי ממגורות דגון בחיפה שבים ופותחים הערב בשביתה כללית, בלא הגבלת זמן... העובדים מפסיקים את פריקת החיטה והדגנים המיובאים לישראל, ואת אספקת הדגן מהממגורות לכל רחבי הארץ. שביתה ארוכה של עובדי הממגורות עלולה ליצור מחסור בחיטה במאפיות, ובהמשך עלול להיווצר מחסור בלחם. כמו כן, צפוי להיווצר תוך זמן קצר מחסור בדגנים, שיגרום לנזק קשה לחקלאות ולתעשיית המזון".
הטקסט הקאנוני הזה לא נכתב בעקבות המשבר הנוכחי עליו דיווחנו אתמול, אלא נלקח מכתבה ב-ynet שפורסמה לפני עשרים שנה ב-27 ליוני 2005. נכון, המצב קצת השתנה מאז, וממגורות דגון כבר לא משמשות לפריקת ואחסון -75% מהדגנים המיובאים לישראל אלא "רק 50%-60% מהם, אבל המנגינה היא אותה מנגינה.
לפי נתוני רשות הספנות והנמלים, בשנת 2021 נפרקו שם 3,819,000 טון גרעינים, בזמן שבנמל חיפה נפרקו רק 264,000. גם בשנת 2022 המספרים היו דומים, עם 3,479,000 בממגורות דגון ו441,000 בנמל חיפה. בשנים האחרונות הפער מעט הצטמצם, אך הוא עדיין קיים בהחלט עם כמיליון טון גרעינים שנפרקו בנמל חיפה מדי שנה ב-2023 וב-2024, נתון דומה לנמל אשדוד שפרק כ-1.2 מיליון טון בשנה, ו-2.4 מיליון טון בממגורות דגון. שאר הגרעינים נפרקים במספנות ישראל, אך מדובר בכמות נמוכה יחסית של כחצי מיליון טון.
מי שעוקב אחרי עמוד הפייסבוק התזזיתי "ועד עובדי ממגורות חיפה" גם יגלה את הסיבה לתפוקה הנמוכה של הממגורות בחודש האחרון. בפוסט מהבוקר (שני), מצהיר הוועד: "תמו ימי הדיבורים. המאבק הזה הוא על אמת. על צדק. ואת זה לא ניתן שיגזלו מאיתנו יותר", בפוסט מאתמול הם כתבו: "יש גבול לציניות ולהפקרות... הזמן לפעול הוא עכשיו", ובפוסט מהעשירי ביולי הם הכריזו על שביתה - שגם אם כאמור לא התרחשה באופן הרמטי, עם התפוקה הנמוכה וההשפעות שלה על המשק קשה להתווכח.
התרעות פיקוד העורף