משקיעים פרטיים רבים תופסים השקעות דרך הבנק כבטוחות יותר ביחס לחלופות, ולפיכך אינם מהססים לרכוש גם מכשירים פיננסיים מורכבים ובעלי סיכון גבוה, מתוך תחושת ביטחון שנובעת כאמור מהאמון במערכת הבנקאית.
"בפועל, בהיעדר רגולציה מחייבת, תהליך ההיכרות עם הלקוח לא מעמיק מספיק, בלשון המעטה, ולרוב אינו כולל בחינה שיטתית של הפרמטרים הדרושים לקבלת החלטת השקעה מושכלת - לא של רמת הידע של הלקוח, לא של ניסיון קודם, ולעיתים אף לא של מטרות ההשקעה עצמן".
"השאלון החדש צפוי להפוך לנדבך משמעותי בתהליך ההשקעה, ולא להיות טופס שולי, כיוון שעל סמך התשובות יהיה על הבנקים לקבוע אם פעולה שלקוח מבקש לבצע אכן הולמת את פרופיל הסיכון והידע שלו", הסביר ויזל. "במידה ולא - הבנק יצטרך להתריע, ובמקרים מסוימים אף למנוע את ביצוע הפעולה".
לדברי ויזל, מדובר במהלך חשוב, אך הוא רחוק מלהיות מספיק. "עצם העובדה שעד כה לקוחות יכלו להשקיע במכשירים פיננסיים מורכבים מבלי שתיבדק כלל מידת ההתאמה בינם לבין ההשקעה הייתה לא פחות מהפקרות מוסדית, אבל האחריות ליצירת נגישות, הבנה וביטחון בשוק ההון אינה יכולה להסתכם בשאלון בנקאי".
הוא הדגיש: "על מדינת ישראל להשקיע באופן שיטתי ורחב בחינוך פיננסי בבתי הספר, בצבא, באוניברסיטאות ובקהילה, כדי שיותר אזרחים יוכלו לא רק להימנע מטעויות, אלא גם להבין, לתכנן ולבנות לעצמם עתיד כלכלי מבוסס באופן עצמאי. רגולציה אומנם יכולה להגן על המשקיע הממוצע, אך רק ידע כלכלי יוביל אותו בביטחון לצמיחה ושלווה פיננסיים".
התרעות פיקוד העורף