הדו"ח מתאר מצב עגום ומראה כי לישראל אין אסטרטגיה לאומית סדורה בתחום הבינה המלאכותית, התקצוב נמוך, הפיצול בין הגורמים הרבים מייצר שיתוק, והמדינה מידרדרת בדירוגים הבינלאומיים. הפערים מול המדינות המובילות, שמשקיעות מאות מיליארדי דולרים, הולכים ומתרחבים.
בין ההמלצות המרכזיות של הדו"ח ניתן למנות את הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית תחת לשכת ראש הממשלה, עם סמכויות רגולטוריות. בניית מחשב־על לאומי שיכלול 60,000 יחידות GPU – מהן לפחות מחצית יוקצו לשימוש האקדמיה. השקעה בהון האנושי – החל מתלמידי תיכון ועד לדוקטורנטים, כולל תמריצים להשבת חוקרים מחו"ל, ותכנית אנרגיה ייעודית ל-AI, כולל הקמת חוות שרתים בפריפריה.
"המדינות הגדולות משקיעות מאות מיליארדים, בונות תשתיות עצומות – ואנחנו בפער עמוק. ההמלצות אינן מהוות אופציה – הן צורך אסטרטגי, ומבוססות על שיח עם בכירי הממשלה, האקדמיה , התעשייה והסקטור הפרטי בארץ ובחו״ל".
מימוש ההמלצות ידרוש לא מעט משאבים, ותג המחיר שועדת נגל הצמידה להמלצותיה הוא 25 מיליארד שקל – בהנחה של 5 מיליארד שקל בשנה, ובנוסף לתקציבים שמשרדי הממשלה מקדישים כבר היום לנושא. פרופ' נגל התייחס לנושא בדבריו בישיבה ואמר כי אמנם מדובר בסכום לא מבוטל - כרבע אחוז מהת״לג השנתי - אך בהשוואה לאתגר ולהשקעה העולמית מדובר בסכום צנוע אך בו בזמן כזה שמאפשר את ההאצה הנדרשת.
“אני מודה לפרופ’ נגל ולחברי הוועדה על דוח חשוב, מפורט ומעורר מחשבה. הבינה המלאכותית היא מנוע צמיחה, אמצעי אסטרטגי, וכלי כלכלי. מי שיוביל – ישפיע. מי שיישאר מאחור – יהפוך ללא רלוונטי" אמר נתניהו בישיבה המיוחדת בה הוגש הדו"ח.
"הוועדה מציגה תמונה חדה של מצבנו: מצד אחד – עוצמות אדירות, ומהצד השני פעולות שיש לנקוט בהן במהירות. נפעל מיד להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית במשרד רה״מ, לקידום מהיר של תשתיות מחשוב בהיקף רחב, הקמת חוות שרתים ופתרונות אנרגיה הנדרשים בעבור האקדמיה, גופי הממשלה והתעשייה וכן להשקעה מסיבית בבניית כוח אדם איכותי בהובלתן של האקדמיה והתעשייה".
"באמצעות ביצוע ההמלצות נצליח להציב את מדינת ישראל במקום הראוי לה: בשורה הראשונה של המובילות בתחום, בדיוק כפי שעשינו בסייבר".
התרעות פיקוד העורף