לדבריו, מאז מתקפת ה-7 באוקטובר והשלכותיה על שוק העבודה, נרשמה עליית מחירים דרמטית גם בתחום החינוך – בעיה שמחריפה במיוחד ברשויות מוחלשות שידיהן כבולות תקציבית. "היעדר הפועלים הפלסטינים גרם לעלויות הבנייה לזנק בעשרות אחוזים", מסביר ברדוגו.
הוא מוסיף כי "קבלנים פשוט לא מצליחים לעמוד במחירים, והקצב של בניית כיתות יורד – בזמן שהביקוש רק עולה. ערים חזקות יכולות להשלים מהכנסות עצמאיות. ערים חלשות – לא. המדינה לא מעבירה מספיק תקציבי איזון, ונוצר מצב אבסורדי: בונים שכונות שלמות בלי כיתות לתלמידים".
לטענת ברדוגו, הכשל המרכזי הוא העדר עדכון של תעריפי התמיכה בבנייה שלא השתנו כבר עשור. "בבנייה מסחרית יש ליזם מוטיבציה, ברשויות זה תלוי בתקציבים של משרד החינוך והאוצר, אך התעריפים קפואים כבר שנים. כך נוצר מצב שבו בערים כמו אשקלון, שבונות עשרות אלפי יחידות דיור, תוספת התושבים יוצרת גרעון כי המדינה לא נותנת איזון תקציבי".
"אבל הסיפור הוא ממש לא רק אשקלון, גם בקריית גת חסרות מאות כיתות, בראש העין חסרות מאות כיתות – ובכל הערים שבהן יש בינוי משמעותי אין מספיק כיתות לימוד. עיר רגילה אולי יכולה לספוג תושבים חדשים, אבל כאן מדובר בקטסטרופה. בונים קרוואנים על הגגות במקום כיתות אמיתיות – מה שמונע גם התקנת לוחות סולאריים, פוגע בשטחים ויוצר מציאות שבה ילדים נאלצים ללמוד במבנים זמניים ולא ראויים", הוא מסביר.
ברדוגו, שמכהן גם כיו"ר איגוד הגזברים ברשויות המקומיות, קורא למהלך ממשלתי רחב. "מדינת ישראל חייבת לתת מענה מלא לרשויות, במיוחד בהסכמי הגג. צריך לתקצב את הכיתות והמיגון כחלק בלתי נפרד מבניית יחידות הדיור. משרד השיכון לא עושה מספיק. אם לא תהיה פעולה משותפת של משרד האוצר ומשרד השיכון, פשוט לא יהיו כיתות לתלמידים".
לדבריו, הרשויות כבר הרימו ידיים ונאלצות להסתפק בפתרונות זמניים: "הופכים אולמות, מתקינים קרוואנים, משתמשים במתנ"סים – אבל זה לא פתרון. לתלמידים מגיע ללמוד בכיתה אמיתית, בטוחה, עם מיגון ראוי".
"אם לא יהיה שינוי משמעותי, לא נעמוד בצרכים של מערכת החינוך בשנים הקרובות", מסכם ברדוגו. "הגזברים כבר הציעו למשרד האוצר פתרונות, אך הם לא מתקבלים. זהו מצב שחייב לקבל מענה מיידי – גם בהיבט החינוכי וגם בהיבט הביטחוני".
התרעות פיקוד העורף