שוק ההון הישראלי אכן עלה מאז המלחמה - אבל לא בגלל השקעות זרות | פרשנות

מתברר שהתשואות הפנומנליות שהוצגו בשוק ההון מתחילת המלחמה עם איראן לא נבעו מאמון המשקיעים הזרים, אלא בהשקעה מסיבית של הציבור הישראלי, שפשוט הימר על הניצחון של עצמו - מבלי לדעת

אריאל פייגלין | כתב ופרשן כלכלי צילום: אבשלום ששוני
הבורסה לניירות ערך
הבורסה לניירות ערך | צילום: מרים אלסטר פלאש 90
3
גלריה

האמת – זה באמת היה מנחם. הבעיה היא שזה לא היה נכון.

לא מה שסיפרו לנו

נכון, אם מסתכלים על שנת 2025 כולה, הם עדיין נותרו בחשיפה יפה של כמה מיליארדים לשוק הישראלי. אלא שהמשמעות של הנתון המפתיע על מכירת המניות בתקופה המדוברת היא שלא היו כאן לא טפיחה על השכם ולא נעליים. המשקיעים הזרים זיהו משבר מתקרב, ומיהרו להרים את הרגליים ולברוח בחזרה לוול סטריט כדי למזער סיכונים. אף אחד מהם לא היה מוכן לשים את הז'יטונים על המשק הישראלי. והאמת היא שגם קרנות הפנסיה שלנו לא ממש התלהבו לעשות את זה.

הבורסה בתל אביב
הבורסה בתל אביב | צילום: מרים אלסטר פלאש 90

זה לא בהכרח דבר רע; אין חוק שמונע מעם שלם להמר על המניות של עצמו. כן מדובר בנורת אזהרה שמאותתת לנו שאולי האופוריה הייתה מוגזמת. אולי ניפחנו פה איזו בועה. אולי מרוב לטפוח לעצמנו על השכם, כמעט גרמנו לנקע בכתף.

הציבור (בארה"ב) ישלם

ואם כבר מדברים על מלחמות ואופוריה, איך אפשר שלא להזכיר את טראמפ וה"ניצחון" שלו במלחמת הסחר? למה ניצחון במירכאות? כי טראמפ אולי ניצח, אבל לא כל כך ברור את מי.

בואו נשים לרגע בצד את כל הדיון על המכסים בהקשר של התעשייה האמריקאית, גירעון סחר והמצב הגיאו־פוליטי, ונתייחס לחגיגות של טראמפ בתחילת השבוע בעקבות ההכנסות הגבוהות שממשלת ארה"ב קיבלה “בזכות" המכסים. טראמפ השוויץ בגידול בהכנסות מהמכסים - 74 מיליארד דולר יותר מהתקופה המקבילה אשתקד, כמעט פי שניים. אלא שהוא שכח לציין מי שילם אותם - המצביעים שלו, אזרחי ארצות הברית של אמריקה.

נכון שטראמפ חזר שוב ושוב במהלך מסע הבחירות שלו על זה שהוא יגרום לסין וקנדה לשלם, ושהוא “יחזיר את המשרות הביתה", אבל מה לעשות שמכסים פשוט לא עובדים ככה. אם יש הכנסות ממכסים, וטראמפ בונה על זרם יציב של שני טריליון דולר הכנסות ממכסים בעשור הקרוב, אז כנראה האזרחים שלך עדיין מעדיפים לקנות תוצרת חוץ, והמשרות עדיין לא חזרו הביתה.

יחזיר משרות הבייתה? דונלד טראמפ
יחזיר משרות הבייתה? דונלד טראמפ | צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein

ואם האזרחים שלך עדיין מעדיפים את התוצרת של הסינים והקנדים למרות המכס, ובהנחה שהיצרנים הסינים והקנדים לא הפכו פתאום לעמותות ללא כוונות רווח, אז ליבואנים האמריקאים לא תהיה ברירה (שהרי גם הם לא יתנדבו פתאום להקטין את שורת הרווח) אלא לגלגל את כל העלות של המכס על הצרכן.

כי מכס, בדומה למע"מ, הוא מס רגרסיבי שמשלמים רק בעת רכישה. ובאופן טבעי, דווקא משפחות עניות וממעמד הביניים מוציאות חלק גדול יותר מההכנסה שלהן על קניות ועל שגרת היומיום. עשירים, לעומת זאת, חוסכים אחוז ניכר מההכנסה שלהם, ובחסכונות שלהם לא רק שהם לא ירגישו את השפעות המכסים - אלא להפך: טראמפ הבטיח להוריד להם את מס ההכנסה “בתמורה" להכנסות מהמכסים של העניים. אם תרצו, “רובין הוד" גרסת בוורלי הילס.

אז טראמפ אכן ניצח, אבל המפסיד הגדול הוא מעמד הביניים האמריקאי. שנאמר: עוד ניצחון כזה – ואבדנו.

תגיות:
בורסה
/
שוק ההון
/
כתבי מעריב סופהשבוע
/
מעריב סופהשבוע
/
דונלד טראמפ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף