"לפורום הצטרפו ירדן, הרשות הפלסטינית, יוון, קפריסין, איטליה וצרפת. ארה"ב והאיחוד האירופי הצטרפו במעמד של משקיפים ונתנו את חסותם. זה עזר למצרים לרכוש גז מישראל. קיימנו חמישה־שישה מפגשים במצרים, ובאחד מהם השתתף גם הנשיא המצרי א־סיסי", הוא מוסיף.
על הטענות שעסקאות יצוא הגז יובילו למחסור, אמר שטייניץ: "בתקופתי כשר האנרגיה, ועדת אדירי קבעה שבלי יצוא לא ניתן לפתח את שדות הגז ולא יגיעו חברות קידוח חדשות. בכל מקרה, לישראל יש מספיק גז ל־20 השנים הבאות. אנחנו המדינה היחידה במערב שמסיבות שמרניות מגבילה את יצוא הגז. היצוא הוא עוגן שמחזק את הסכמי השלום, וזה חשוב במיוחד בימים אלה, שבהם יש מחאות ולחצים ממדינות ערב".
על האכזבה מהיקף ההכנסות בקרן העושר אומר שר האנרגיה לשעבר: "נכון שהתחזית המקורית של ההכנסות מגז (כולל מיסוי רווחי היתר) עמדה על 500 מיליארד שקל עד 2045. התחזית העדכנית ירדה ל־250 מיליארד שקל בגלל הירידה במחירי האנרגיה. התועלת העיקרית בגז זה היא החיסכון בעלויות האנרגיה. מחיר הגז באירופה הוא פי 10־15 מישראל. התועלת הבאה היא הפחתת זיהום האוויר, ולאחר מכן הכנסות המדינה. אם היינו משאירים את הגז באדמה כפי שהציעה בזמנו שלי יחימוביץ', היינו מאבדים כפי שציינתי 500 מיליארד שקל".
לדבריו, "יש פריחה בישראל והצלחה כלכלית, בעוד באירופה יש משבר כלכלי המוסבר בעלויות האנרגיה הגבוהות שם. בישראל לא סבלנו מהמשבר בזכות מתווה הגז. באירופה מייבאים גז נוזלי במחיר של 70 דולר ליחידת חום, ואילו אצלנו מוכרים לחברת החשמל גז ב־4.5 דולר ליחידה".
על הנפקת רפאל בבורסה אמר שטייניץ: "אני בעד הפרטת החברות הביטחוניות, כמו התעשייה האווירית וכמובן גם רפאל, שאינן מתוקצבות על ידי המדינה. הן מתחרות בכל העולם וגם בישראל. כפי שמקובל בארה"ב ובאירופה - אין סיבה שרפאל לא תונפק בבורסה".
התרעות פיקוד העורף