לדבריו, המשברים של השנים האחרונות הוכיחו את חשיבות התעשייה המקומית: "אם לא נייצר מוצרים ביטחוניים בארץ, אנחנו עלולים להישאר בחוסר. כך גם לגבי מזון".
הוא מזכיר שבמשברים עולמיים כמו מגפת הקורונה, "כל עם דאג לעצמו ראשון, וברגע של מחסור אף אחד לא יסתכל עלינו". אותה מגפה פרצה כשבוע לאחר שתומר נכנס לתפקיד ב־2020. "כשנקראתי לאולפני הטלוויזיה, ושאלו אותי האם יהיו חסרים מוצרים על המדפים, אמרתי: 'אני מבטיח לכם, אזרחי ישראל, לא יהיה חסר לכם דבר'".
לדבריו, זה היה "הימור מושכל" שהתבסס על הכרת התעשיינים והעובדים - וההימור השתלם. "בסופרמרקטים בישראל לא היה חסר כלום, בזמן שבארה"ב ובאירופה היו מדפים ריקים".
בתחום הבינלאומי, תומר מתאר את הקושי בסנטימנט האנטי־ישראלי שעמו נאלצים להתמודד היצואנים ("הפרופגנדה האנטי־ישראלית יודעת לקחת אירועים שאולי לא אופטימליים ולמנף אותם"), וקורא לממשלה לגבש תוכנית רחבה לעידוד התעשייה המקומית: "חסרה לי תוכנית אסטרטגית של מדינת ישראל שתחזק תעשיות כמו הביטחון, המזון, התרופות והקוסמטיקה".
הוא מדגיש כי לא מדובר בדרישה לסובסידיות אלא ב"מתן אפשרות לשדרוג, להעלאת פריון ולאוטומציה. התעשייה הישראלית הוכיחה חוסן יוצא דופן, אבל כעת נדרשת חשיבה אסטרטגית ממלכתית להבטחת העתיד", מסכם תומר.