מי מפחד ממהפכה?
אמדוקס כמובן איננה היחידה שמפטרת. רק לפני חודש זעקו כל הכותרות על כך שאנחנו בדרך למשבר ב"קטר של המשק", ושמספר מובטלי ההייטק נמצא בשיא של כל הזמנים: 14,961 נכון לאפריל 2025 - יותר מפי שניים ממספר המובטלים בינואר 2019. המספרים האלו, וכותרות הנהי שמלוות אותם באופן קבוע, מגיעים קצת בסתירה לכך שמצב ההייטק הישראלי הוא די מצוין בסך הכול - ואת זה לא אני אמרתי, את זה נגיד בנק ישראל אמר.
הלב כמובן עם כל עובד שפוטר ויצטרך להתחיל לחפש עבודה חדשה, אבל ברמה הלאומית מדובר בחלק מובנה מההתפתחות וההתייעלות שמביאה איתה מהפכת ה-AI - והגיע הזמן להחליט אם אנחנו בתור עם רוצים להיות חלק ממנה. כי זה או לשאוף להיות בחזית המהפכה ולהטמיע כמה שיותר טכנולוגיות חדשות של בינה מלאכותית שמשפרות ומקצרות את העבודה, או לקטר בכל פעם שהמהפכה הזו אשכרה מצליחה והבינה המלאכותית מחליפה עובדים. אי אפשר גם וגם - תחליטו.
השקל מתחזק, ההייטק נחלש
בניגוד לצרכן הישראלי, שאת המשכורת שלו הוא מקבל בשקלים ועל החופשות והדלק שלו הוא משלם בדולרים (או בשווה ערך לדולרים), חברות ההייטק, ובכלל חברות שמייצאות את המוצרים והשירותים שלהן, עובדות בדיוק הפוך: את ההכנסות שלהן הן מקבלות בדולרים, אבל את המשכורות הגבוהות ואת שכר הדירה המופקע על המשרדים בתל אביב ובהרצליה הן משלמות בשקלים. וכשהשקל מתחזק לעומת הדולר, אלו בשורות רעות מאוד עבורן.
נניח לצורך הדוגמה שחברת הייטק ישראלית מדווחת מדי שנה על הכנסות של 290 מיליון דולר בשנה, ושהוצאות השכר, השכירות והחשמל שלה עומדות על מיליארד שקל. גם אם ההוצאות וההכנסות לא השתנו אפילו בסנט או בשקל אחד, השינוי בשער ההמרה מ-3.8 ל-3.3 יכול לקחת חברה מצליחה - שרק לפני שנה רשמה רווח של 102 מיליון שקל, חילקה דיבידנדים וכיכבה על שערים של מגזינים - ולשלוח אותה לסבב פיטורין וקיצוצים רק כדי לא להיכנס לחובות של 50 מיליון שקל.
מובן שאנחנו עדיין לא שם, ובחודש האחרון המגמה אפילו התהפכה, אבל אם ההתחזקות של השקל מול הדולר תימשך, זה בהחלט תהליך שאנחנו צפויים לראות. וגם כאן, הציבור הישראלי צריך להבין שצריך שמדובר בדברים שבאים אחד על חשבון השני. ושאם נרצה לקבל עוד כותרות משמחות על עלייה של השקל, אנחנו צריכים גם להיות מוכנים לכותרות שיקטרו שהקטר של המשק קצת מתקשה בעלייה.
קטנה לסיום. בשבוע שעבר ועדת נגל הגישה לראש הממשלה את מסקנותיה בנושא מוכנות מדינת ישראל למהפכת ה-AI. אחת ההמלצות בדוח הייתה להקים מטה לאומי שיהיה "מאויש על ידי אנשי מקצוע מהמדרגה הראשונה", ויהיה אחראי לגבש את אסטרטגיית ה-AI של מדינת ישראל ולפעול למימושה.
ואיך משיגים אנשי מקצוע מהשורה הראשונה? הו, טוב ששאלתם. לוועדת נגל היה פתרון ייחודי שנועד בדיוק לכך שמדינת ישראל תוכל לגייס לשורותיה את הטובים ביותר: לחתוך את המכרזים המסובכים ופשוט להעסיק עובדים מוכשרים בחוזים אישיים, ובמקום לתת להם קביעות, אשכרה להציע להם שכר נורמלי, ש"קרוב לתפקידים דומים במשק הישראלי". אני מודה - זה באמת נשמע רעיון חכם שיש לו סיכוי לעבוד, אבל לא יודע למה הוא נשמע לי קצת מוכר. מזכיר לי איזו שיטה שמשתמשים בה במקום קטן וקסום שנקרא "שוק חופשי", אולי אפילו שמעתם עליו.
ואם לשים רגע את הציניות בצד, אם באמת הדרך לגייס אנשים מוכשרים ולייצר גוף ממשלתי שעובד ביעילות היא לעקוף את הנציבות ולהשתמש בשיטות של שוק חופשי, אז למה שלא נגייס ככה אנשים מוכשרים למשרד הבריאות, למשרד התחבורה או לכל משרד ממשלתי אחר? לא עדיף פשוט לשנות את השיטה הנוכחית שמבריחה מהמערכת אנשים מוכשרים, במקום לחפש דרכים לעקוף אותה ב"מקרים החשובים"? יש לי אפילו כבר שם לרפורמה הזאת, שאני מאמין שהשר ניר ברקת יאמץ בשמחה: "מה שטוב ל-AI - טוב לישראל".
התרעות פיקוד העורף