הפעם ההסתדרות נותרה בחוץ, ככל הנראה מחשש לחזור על הניסיון הכושל לשבות מספטמבר האחרון שנעצר על ידי בית המשפט, והשביתה יצאה לדרכה בעיקר בהובלת מטה ההייטק, התאחדות התעשיינים, הרשויות המקומיות והאוניברסיטאות. על השאלה כמה השביתה הזו צפויה לעלות למשק הישראלי קשה מאוד לענות, אך ניתן לתת טווח מסוים בהתבסס על הערכות קודמות.
מאז, התוצר של המשק צמח ועמד ב־2024 על כ־1.999 טריליון שקל, כך לפי נתוני הלמ"ס. בחישוב פשוט של חלוקה ל־252 ימי עבודה בשנה, יוצא שיום עבודה ממוצע של כלל המשק שווה ערך לכ־7.9 מיליארד שקל. גם אם ניקח בחשבון ימי פעילות ולא ימי עבודה, כלומר נשקלל גם את ימי שישי שסקטורים כמו קמעונאות, תיירות, מזון ובילוי, תחבורה ועוד עובדים בהם כפי שעשו שיינין ומעוז, נקבל שיום פעילות ממוצע של המשק שווה 6.6 מיליארד.
כלומר, איך שלא מסתכלים על זה שביתה כללית של המשק היום אמורה לעלות למשק יותר מאשר שביתה כללית ב־2023, אבל לפני שננקוב במספר צריך לקחת בחשבון שיש שני הבדלים גדולים בין השביתות – מספר המשתתפים והתזמון.
ההבדל העיקרי הוא כמובן מספר המשתתפים. ב-2023, לפי הערכת ההסתדרות, כשליש מארבעת מיליון העובדים השכירים במשק שבתו, לצד עצמאים רבים נוספים, חברות ורשתות. היום, בלי ההצטרפות של ההסתדרות על חצי מיליון חבריה, הקניונים ועוד חברות רבות אחרות שהשתתפו בשביתה הקודמת אך נמנעו מלהצטרף לשביתה הנוכחית, ניתן להעריך שמספר השובתים יעמוד במקסימום על כשליש מהמספר בשביתה הקודמת - בערך תשיעית מהמשק.
ההבדל השני הוא התזמון של השביתה. ב-2023 השביתה התקיימה במרץ, חודש של פעילות כלכלית מלאה. הפעם מדובר באוגוסט, חודש שבו ממילא חלקים נרחבים מהמשק עובדים בהילוך נמוך בגלל חופשות והעובדה שהילדים מחוץ למסגרות. לכן התרומה החודשית לתוצר בחודש זה נמוכה באופן מובנה מ־1/12 מהשנה, וכל יום שביתה בו עולה למשק פחות מאשר בחודשים אחרים.
בנוסף, כפי שמעוז ציין לפני כשנתיים וגורם בכיר לשעבר באוצר לו הצגנו את החישוב הנוכחי חידד, צריך גם לקחת בחשבון שהעלות של שביתה אינה ליניארית. שביתה של יום אחד בהגדרה תעלה פחות מהעלות של יום שביתה ממוצע, מכיוון שחלק ניכר מהפעילות הכלכלית נדחה או מוקדם. למשל, אם מישהו רצה לקנות נעליים והחנויות שובתות הוא פשוט יקנה אותם מחר, ואם מישהו אחר צריך לכתוב קוד עם דד-ליין לסוף השבוע אז הוא יעבוד יותר בערבים.
לדברי הבכיר לשעבר העלות של שביתה, בדומה לקורונה למשל, היא אקספוננציאלית, ושביתה של יומיים תעלה יותר מפי שתיים משביתה של יום, ושביתה של שבוע כבר תעלה הרבה יותר.
בשורה התחתונה, אם נאמץ את האומדן של מעוז שהביקושים הכבושים והשלמות העבודה הם שווי ערך לכ-20% מהתוצר שאבד, הרי ששווי יום שביתה כללי למשק ב-2025 הוא כ-5.3 מיליארד שקלים. אבל מכיוון שהנחנו שהפעם רק כתשיעית מהמשק שובתים, ניתן להניח שלא מדובר ב"גוש חוסם" שיכול להשבית את כלל המשק ולכן העלות שלהם תהיה זהה לחלקם היחסי מאוכלוסיית העובדים – כ-586 מיליון בממוצע.
ומכיוון שאנחנו לא ביום ממוצע אלא בעיצומו של אוגוסט, העלות כמובן נמוכה אפילו יותר וניתן להעריך שהיא עומדת על כ-450-500 מיליון במקסימום – וייתכן שגם משמעותית פחות אם מספר השובתים קטן מ-440 אלף.
כמובן שמדובר על הנחות ואומדנים בלבד, שיכולים עוד להשתנות בהתאם לנתונים עדכניים שיתקבלו על היקף השביתה. אך אין ספק שגם אם עלות השביתה תעמוד על כמה מאות מיליונים, עדיין הנזק לתוצר יהיה רחוק מאוד מהנזק שנגרם בשביתה הגדולה של 2023.
התרעות פיקוד העורף