ברקת, פרשנית לכלכלה וגיאופוליטיקה, מבירה כי "הדיון סביב עלות שביתה מתעלם מן התמונה הרחבה: לפי בנק ישראל, המלחמה כבר גובה מהמשק כ־600 מיליון דולר בשבוע, והעלות הכוללת צפויה להגיע לכ־67 מיליארד דולר עד סוף 2025. ההוצאה הביטחונית מזנקת ל־8.8% מהתוצר ב־2024 וצפויה לעלות ל־11%, רמות שממקמות את ישראל לצד מדינות במצב חירום מתמשך".
הנתונים שציינה ברדה ברקת מתווספים דבריה להתרעות בינלאומיות על התערערות היציבות באיזור. כך למשל, "העיתון הצרפתי "לה מונד" דיווח לאחרונה על שקיעת הכלכלה הישראלית באי־ודאות מתמשכת, בעוד סוכנות הידיעות רויטרס התריעה כי עימות נרחב מול לבנון עלול למחוק כ־9% מהתמ"ג שלה.
"לכך מצטרפת סכנת הורדה נוספת בדירוג האשראי, שתייקר את גיוסי החוב, תבריח משקיעים ותפגע בצמיחה עתידית. המשמעות ברורה: כל יום נוסף של לחימה וכיבוש מחריף את השחיקה במנועי הצמיחה ופוגע ביכולת של ישראל להשתלב מחדש בכלכלה העולמית".
במקביל, מציינת ברקת שהכוונות להמשיך את המלחמה דוחפות את ישראל לבידוד מדיני מסוכן, שמתרגם להדרה מהשווקים הגלובליים ולפספוס הזדמנויות אסטרטגיות ארוכות טווח. "מי שבוחן את מצבה הכלכלי של ישראל מבלי להכניס למשוואה את שני הגורמים הללו" היא מסכמת, "מתעלם מן העלות הכבדה ביותר שצפויה לדור שלם".