פלוג הציגה שם ניתוח כלכלי לשני התרחישים המרכזיים, והזהירה כי בשניהם נטל התקציב יהיה כבד ביותר: או כיבוש עזה והקמת ממשל צבאי, אותו הגדירה "תרחיש בלהות", או הפסקת אש מיידית – שגם היא תגרור עלייה מתמשכת בהוצאה הביטחונית ופגיעה נוספת בהוצאה האזרחית.
לדבריה, כיבוש הרצועה יעלה למשק הישראלי סכומי עתק: בין 20 ל־25 מיליארד שקלים לשלב הצבאי הראשוני, עוד כ־20 מיליארד שקלים מדי שנה לניהול ממשל צבאי על שני מיליון תושבים, וכ־10 מיליארד שקלים נוספים לשנה לצרכים הומניטריים בסיסיים.
לכך מתווספת עלות השיקום של עזה, שהוערכה על פי דיווחים בינלאומיים ב־53 מיליארד דולר – כ־185 מיליארד שקלים. פלוג הזהירה כי אם לא יימצא מימון בינלאומי, הנטל כולו ייפול על ישראל ויתבטא בהעמקת החוב והגירעון, בעלויות ריבית גבוהות ובצמצום השירותים האזרחיים.
גם תרחיש הפסקת הלחימה, אמרה, איננו פטור מהשלכות כבדות. ההוצאה הביטחונית צפויה לגדול בכ־25 מיליארד שקלים בשנה לאורך עשור לפחות, מה שיוביל בהכרח לפגיעה בהוצאה האזרחית. פלוג הזכירה כי ישראל ממילא נמצאת ברמה נמוכה מאוד של השקעה אזרחית ביחס למדינות ה־OECD, וכי כל תוספת לתקציב הביטחון תחייב קיצוצים חדים נוספים בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה.
פלוג התריעה גם מפני ההשלכות הבינלאומיות של המשך הלחימה. היא הזכירה כי קרן העושר הנורבגית כבר הסירה השקעות מהמשק הישראלי, ותוכניות מחקר בינלאומיות כמו Horizon הפסיקו שיתופי פעולה עם מוסדות ישראליים. אם הלחימה תימשך, הזהירה, תופעת הניתוק מהקהילה הכלכלית העולמית עלולה להתרחב ולהפוך לבידוד של ממש.
כשנשאלה מהו האתגר הכלכלי הגדול ביותר של ישראל במבט קדימה, השיבה פלוג כי בשנת המאה למדינה – יותר מכל סוגיה אחרת – תצטרך ישראל להתמודד עם שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה ובמערכת המיסוי. "ללא שילוב אמיתי של האוכלוסייה החרדית", אמרה, "לא ניתן יהיה להתמודד עם נטל ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות שנכפה על המשק".
התרעות פיקוד העורף