אם אתם משקיעים בבורסת תל אביב שמעוניינים לפזר סיכונים ולא להמר רק על מניה אחת, סביר להניח שלפחות חלק מהכסף שלכם מושקע דרך אחד ממדדי המניות הגדולים – ת"א-35, ת"א-125 או אולי אפילו מדד הבנקים או הביטוח.
הבעיה היא שבפועל לא מדובר בפיזור רחב כמו שזה נשמע, מכיוון שבמדדים "רגילים", המשקל של כל מניה נקבע על פי גודל החברה, כך שחברות ענק מקבלות חלק גדול מהמדד בעוד שהחברות הקטנות כמעט ואינן משפיעות.
גם אצלנו התמונה דומה. מדד ת"א-בנקים, למשל, נשלט כמעט לחלוטין על ידי שני הבנקים הגדולים – לאומי והפועלים – שתופסים יחד יותר ממחצית המשקל. כך שגם אם המדד כולל חמישה בנקים, בפועל הוא מתנהג בעיקר לפי ביצועי השניים הגדולים. המשמעות היא שמי שמשקיע במדד חשוף הרבה יותר לבנקים הגדולים מאשר ליתר השחקנים בענף.
חשוב כמובן להבין שהגדלת הפיזור אינה מבטיחה תשואה גבוהה יותר, ולמעשה לעיתים קרובות במדדי משקל שווה בעולם התשואה היא אפילו נמוכה יותר מהמדד ה"רגיל". שכן, יש סיבה למה החברות הגדולות הגיעו לגודלן, ולעיתים דווקא המניות שלהן מובילות את הצמיחה של כלל המדד. משקיע שבוחר במדד שווי משקל מוותר במידה מסוימת על "הרכיבה על הגב" של החברות המצליחות לטובת פיזור רחב יותר. לכן, מדובר בבחירה השקעתית שיש לה יתרונות בהקטנת סיכון, אך גם חסרונות פוטנציאליים מבחינת תשואה.
בהנהלת הבורסה מסבירים כי הבחירה להרחיב את מדדי המשקל השווה דווקא לתחומי הבנקים והביטוח, מתבצעת לאור העניין הרב שמגלים המשקיעים במדדים הקיימים בתחומים אלה. מדדי המניות, ת"א-בנקים ות"א-ביטוח, נמנים ברשימת חמשת המדדים המובילים של הבורסה מבחינת היקף הנכסים המנוהלים, יחד עם מדדי הדגל ת"א-35, ת"א-125 ות"א-90. במדד ת"א-ביטוח מנוהלים כיום בשוק כ-3 מיליארד שקל, ובמדד ת"א-בנקים מנוהלים כ-2 מיליארד שקל.
התרעות פיקוד העורף