היא מציינת שביבוא דווקא נרשמה עלייה, ולכן היא מאמינה שכל עוד לא תהיה הסלמה מחודשת בלחימה צפוי בהמשך השנה תיקון חד בפעילות המשק. יחד עם זאת, היא מבהירה כי תחזית הצמיחה השנתית עודכנה כלפי מטה, וכי "הצמיחה ב־2025 צפויה לעמוד סביב 2% בלבד – ולא 3.3% כפי שהערכנו בעבר".
לדבריה, ענף הבנייה הוא שנפגע בצורה החריפה ביותר: ההשקעות במגורים ובבנייה עסקית התכווצו בשיעור שנתי חד של 21%, והדבר לבדו גרע חלק ניכר מהתוצר העסקי. במקביל, היא מציינת כי הצריכה הפרטית ירדה בכ־4%, בעיקר בשירותים ובנסיעות לחו"ל, אם כי נרשמה התאוששות ברכישת מכוניות ומוצרי חשמל.
לדבריה של שמיר, "תחזית האינפלציה שלנו שנה קדימה עומדת כעת על 2.2% (2.4% בתחזית מתחילת יולי), כאשר זו המגולמת בשוק החוזים – 1.9%, בדומה לראשית יולי". אך סייגה: "הסדר בעזה יכול להוביל להתרחבות של הביקושים בקצב מהיר מזה של התמתנות מגבלות ההיצע בשוק העבודה, עובדה שעשויה לגרור האצה מחודשת באינפלציה".
הרמה הגבוהה של חוסר הוודאות הגיאופוליטית משליכה גם על חוסר וודאות באשר לתקציב, כאשר בראשית יולי העריך בנק ישראל, כי הגירעון יעמוד השנה על 4.9% תוצר ו-4.2% ב-2026, ובשלב זה, המצב לגמרי לא ברור.
ומכאן לשאלת השאלות – מה צפוי מחר בהחלטת הריבית? שמיר קובעת שבנק ישראל לא ימהר להוריד את הריבית. לדבריה, הירידה בתוצר חדה, אבל היא זמנית. לעומת זאת, אינפלציה עיקשת, שוק עבודה הדוק ושכר במגמת עלייה – כל אלה מחייבים זהירות. "ההערכה שלנו היא שהבנק יותיר את הריבית על כנה", מסכמת הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט והוסיפה: "וימתין עם הורדות הריבית להמשך השנה, כשיתבהרו יותר התמונה הגיאו־פוליטית והפיסקלית".
התרעות פיקוד העורף