החלטת הוועדה משקפת את הדילמה המורכבת מולה ניצב בנק ישראל: מצד אחד, התכווצות חריגה בתוצר ברבעון השני והאטה בצריכה הפרטית מצביעות על חולשה בפעילות הכלכלית; מצד שני, האינפלציה עדיין חורגת מעט מיעד הבנק, שוק העבודה נותר הדוק והאי־ודאות הגיאופוליטית גבוהה. במצב כזה, בבנק מעדיפים להמשיך לשדר זהירות ולא למהר להקל בריבית – גם במחיר פגיעה מסוימת בצמיחה בטווח הקצר.
"מגזר העסקים הקטנים מחכה מזה 14 חודש לתחילת התהליך של הפחתת הריבית במשק. הפחתת ריבית של 0.25% משמעותה הקלה בעלויות המימון לעסקים אלה בשיעור של 450 מיליון ₪ בשנה", הוסיף אלקובי.
"אנו נמצאים במגמה של הפחתת האינפלציה במשק. במבט של שנה קדימה - ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון של המשק לעומת חודשי המלחמה הראשונים, ותהליך מדיניות ריבית מקלה במדינות העולם המערבי. הפחתת הריבית כעת אינה מהווה סיכון, אלא צעד הכרחי לתמיכה בתשתית הצמיחה במשק, אותו בנק ישראל היה חייב להתחיל ליישם", אמר אלקובי, וחתם בקריאה למגזר הבנקאות "לתת כתף ולסייע בנשיאה בנטל באמצעות הפחתת הפער המשמעותי, הקיים כיום בין הריבית ללווים לריבית לחוסכים".
ומה הלאה?
"ההתכנסות לתוך יעד האינפלציה לאחר פרסום מדד חודש אוגוסט ב15/9 צפויה אף היא לתמוך בהפחתת ריבית. מדד המחירים לחודש אוגוסט צפוי אמנם לטפס בכמחצית האחוז ואולם לגרוע מהאינפלציה השנתית את מדד אוגוסט אשתקד, שעמד על 0.9 אחוזים, כך שכבר לאחריו צפויה סביבת האינפלציה להתכנס לתוך יעד האינפלציה ולהקל על בנק ישראל את ההחלטה על הפחתת ריבית", מוסיף פגוט.
פגוט משוכנע שבנתונים אלו טמון המפתח להפחתת ריבית ב-29 בספטמבר בישראל, כמובן בשילוב התבהרות תמונת הלחימה בעזה. "אין בשורה יותר גדולה למשק הישראלי מאשר הפחתת הריבית הריאלית הגבוהה והחונקת" הוא חותם.