מנקה מסביר כי במדינות המתפתחות, שבהן מתרכז עיקר הזיהום, "התשתיות לניהול פסולת אינן מספיקות והמודעות הציבורית נמוכה. גם אם נחתום על אמנה בינלאומית, בפועל אין כלים ליישם אותה".
"בעיה נוספת היא שתעשיית המיחזור אינה מתקדמת דיה, כך שחברות חדשניות קטנות מצויות בנחיתות בקנה מידה מול תאגידי הפטרוכימיה הענקיים והמבוססים". ובכל זאת, לדבריו, קיימים סימנים מעודדים. "יש רעיונות פורצי דרך, מאריזות ירוקות ועד טכנולוגיות להפחתת שימוש בפלסטיק חד־פעמי. ההתקדמות מגיעה מהחברות החדשניות, ולא מהמוסדות הבינלאומיים".
ברמה הרחבה יותר, מנקה רואה בתחום הכלכלה המעגלית "סיפור צמיחה מבני עם פוטנציאל אדיר. מחירי האנרגיה הנמוכים מיטיבים עם חברות מיחזור ועם יצרניות האריזות, ומחזורי המלאים מתייצבים. עם זאת, הסיכונים לא נעלמו. "האטה אפשרית בכלכלה האמריקאית בשל מכסים, וגם האופן שבו צרכנים ימשיכו להוציא כסף בסביבה אינפלציונית יכריע לא מעט" הוא קובע.