שלוש שנים לתוך המלחמה באוקראינה, ולמרות אלפי סנקציות מערביות, הכלכלה הרוסית מסרבת לקרוס. מוסקבה ממשיכה לנהל מסחר בהיקפים עצומים, למצוא ערוצי תשלום חלופיים ולשמור על יציבות יחסית. בעיני רבים, זהו מבחן חיוני ליעילותו של אחד מכלי הכוח המרכזיים של וושינגטון בעידן שאחרי המלחמה הקרה - הסנקציות הכלכליות.
האם מדובר עדיין ב"נשק יום הדין" שמכריע יריבים בלי לירות כדור, או שמא כוח ההרתעה האמריקאי נשחק? בשביל לענות על זה צריך להכיר קצת את ההיסטוריה. בעבר נחשבה הכנסה לרשימת הסנקציות ל"גזר דין מוות" פיננסי, מכיוון שהיא חסמה גישה לא רק לשוק האמריקאי אלא גם למערכת הפיננסית העולמית הנשענת על הדולר.
הניו יורק טיימס סקר את הנושא לעומק והראה שבין 2002 ל-2019 גדל ממוצע הקנסות שהוטלו על מוסדות פיננסיים שהפרו את הסנקציות פי 400, ובנקים גלובליים שילמו מיליארדי דולרים בקנסות כשהדוגמה הבולטת ביותר היא BNP פריבה הצרפתי ששילם ב-2014 כמעט 9 מיליארד דולר.
אלא שמאז 2019 חלה ירידה חדה באכיפה. בממשל ביידן, ולמעשה גם בקדנציה הראשונה של דונלד טראמפ, כמעט לא נרשמו קנסות גדולים. הסיבה, מסבירים מומחים, היא בעיקר מגבלות משאבים והחשש לפגוע ביחסים עם מדינות גדולות כמו סין והודו - שבדיעבד אכן הפכו להיות חבל ההצלה הכלכלי של מוסקבה.
ואם את הודו טראמפ עוד "העניש" במכסים גבוהים בגלל התעקשותה להמשיך ולרכוש נפט רוסי, בנקים סיניים גדולים נחשבים "בלתי ניתנים להענשה" משום שפגיעה בהם עלולה להקפיא שרשראות אספקה עולמיות - מאלקטרוניקה ועד תרופות - ולייקר בצורה אסטרונומית את חיי הצרכן האמריקאי עצמו.
הבנקים הרוסים זיהו את הפרצה הזו, ועל פי הניו יורק טיימס הם משתמשים בהם בשביל להזרים רובלים למערכת הפיננסית העולמית דרך הדלת האחורית. כך למשל, בנק VTB הרוסי, שהוצא ממערכת SWIFT, הציע ללקוחותיו העברת כספים דרך Alipay הסינית. רק לאחר פניות ה"ניו יורק טיימס" ההפניה הרשמית ל-Alipay הוסרה מאתר הבנק, אך האפשרות להעביר כספים לארנקים דיגיטליים בסין נותרה.
בשורה התחתונה, נראה כי על אף שלסנקציות האמריקאיות יש עדיין לא מעט כוח והן נתפסות כאיום משמעותי בפועל במציאות של גיאופוליטיקה מורכבת ושווקים גלובליים משולבים קשה מאוד לאכוף אותם על מעצמות או בנקים גדולים.
לכן, על אף שמאז הפלישה לאוקראינה ב-2022 נראה לנו כי הוטלו לא מעט סנקציות, ובאמת יותר מ-6,000 אישים וחברות התווספו לרשימת הסנקציות, בפועל רק חלק קטן מהמהלומות הכלכליות האלו מופנות כלפי מוסדות פיננסיים גדולים. רובם המוחלט הם אנשים פרטיים וחברות קטנות או חברות קש. מכה בהחלט כואבת ליקירי ומקורבי הממשל הרוסי, אך לצערם של תושבי העולם ככלל ואירופה בפרט, מכה שהתברר שהיא לא מספיק חזקה בשביל לסיים מלחמות.