הנוהל קובע שני מסלולים עיקריים: המסלול הירוק, שמוגבל להכנסות מנכסים דיגיטליים בסכום של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, ובלבד ששווי כלל הנכסים ליום 31 בדצמבר 2024 לא חצה 1.5 מיליון שקל; והמסלול השיורי, שמיועד למקרים גדולים או מורכבים יותר וכולל דיון מלא מול פקיד השומה עד לחתימה על הסכם.
"בפועל, בשל העליות האחרונות בשוק הקריפטו, נראה כי המסלול הירוק לא יתאים לרוב המשקיעים", אומר עמפלי, ומעלה גם שאלה פתוחה: באיזה שער מסחר ייקבע ערכם של המטבעות הדיגיטליים לצורך החישוב, בהיעדר זירה אחידה?
חידוש נוסף הוא בנוהל הנוכחי ביטול האפשרות להגיש בקשה אנונימית. בניגוד לנהלים קודמים, הפונה חייב להזדהות כבר בשלב הראשון. "יתרה מזאת, עמדת רשות המסים היא כי גם החלפת מטבע דיגיטלי במטבע דיגיטלי (למשל המרת ביטקוין באתריום) מהווה אירוע מס אף אם לא התקבל פיאט" מסביר עמפלי.
"בנוסף, בהיקפי מחסר מסוימים רשות המיסים עלולה לטעון כי יש למסות את הרווחים מהמטבעות הדיגיטליים במס הכנסה (עד 50% מס) ולא במס רווחי הון", הוא מציין.
כחלק מההחמרה, דורשת הרשות לציין בהסכם (או בנספח לו) את מספרי חשבונות הבנק או כתובות הארנקים הדיגיטליים שהוסדרו, וכן לפרט את יתרות הנכסים לשנת המס האחרונה הרלוונטית – הן בכמות והן בסכום.
"עם זאת", מציין עמפלי, "גם אם ההליך מול רשות המסים יסתיים בהצלחה, אין ודאות שהמערכת הבנקאית תסכים לקבל את כספי הפיאט לצורך תשלום המס. אמנם קיימת הוראת שעה שמאפשרת לשלם מסים ישירות במטבעות דיגיטליים, אך מדובר בהליך טכני נוקשה שספק אם יתאים לרוב המחזיקים במטבעות דיגטליים".
המסקנה, לדברי עמפלי, היא שאין להקל ראש בהחלטה להיכנס לנוהל ושחשוב מאוד לקבל ייעוץ מתאים לפני פנייה לגילוי מרצון, במיוחד בכל הקשור למטבעות דיגיטליים. כאמור, מדובר בהליך מורכב שמצריך ניתוח סיכונים והבנה של המשמעויות לא רק מול רשות המסים אלא גם מול הבנקים.
התרעות פיקוד העורף