מדיניות הפרוטקציוניזם האמריקאית העכשווית אינה חדשה, והופיעה במלוא עוצמתה במאה ה־19 על רקע מה שאמריקה ראתה אז, וגם עכשיו, כפרקטיקות לא הוגנות של מדינות זרות כלפי הסחר עימה: סוגרות שעריהן בפני סחורה אמריקאית באמצעים מנהלתיים, מכסים או צווים - ובה־בעת מציפות את ארה"ב בסחורות שלהן כדי להשיג יתרון מרקנטיליסטי.
אחרי עצירה בשנת 2019 בשיעור 0.1%, הגיע המשבר הגדול בשנת 2020, הוא משבר הקורונה, והסחר העולמי קרס ב־5.2%. שנה לאחר מכן קפיצה של 9.4%, ובשנת 2022 חזר הסחר להתנהגות סבירה עם עלייה הגיונית של 2.7%. בשנת 2023 ירד הסחר בסחורות בכ־1%, עת היה 6.3% מעל השיא של הרבע השלישי של 2019, שהוא הרבע האחרון טרום הקורונה.
אשתקד עלה היקף הסחר העולמי ב־2.9%, והשנה, עם תוהו ובוהו בסחר העולמי, שיעלה בקושי ב־0.9%, על פי ארגון הסחר העולמי, WTO, המאגד 166 מדינות. הארגון העלה לאחרונה את התחזית מההערכה הקודמת שלו שעמדה על מינוס 0.2% - שינוי שנגרם עקב עלייה ביבוא האמריקאי בשיעור ניכר, טרם כניסת תעריפי המכס לתוקפם.
הבולטת בין המדינות שמבצעת הרחבה תקציבית אדירה היא גרמניה, שפועלת בצורה כה מובהקת לראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה. כן עושות הרחבות תקציביות בולטות גם ממשלות יפן, דרום קוריאה וטייוואן.
יצוא הסחורות הישראלי בחודשים מאי־יולי 2025 ירד על פי נתוני המגמה של הלמ"ס ב־3.6% ביחס לשלושת החודשים קודם לכן. עוד פרסמה הלמ"ס שיצוא הסחורות לאירופה ירד בשלושת החודשים מאי־יולי, הפעם בחישוב של שיעור שנתי של 22.5% - וזאת בהמשך לירידה, נדגיש שוב, בשיעור שנתי, של 16.7% בשלושת החודשים קודם לכן.
באירופה אנחנו רואים שילוב של האטה כלכלית של ממש, בגלל מכסי המגן של טראמפ, והתלהמות השנאה לישראל ככל שזיכרון השואה מתעמעם. יצוא הסחורות לארה"ב ירד בשיעור שנתי של 7.5% בחודשים מאי־יולי, לאחר ירידה בשיעור שנתי של 13.2% בשלושת החודשים קודם לכן, בעיקר בשל מדיניות המכסים שטראמפ הכריז עליה.
הכדאיות וכושר התחרות של ישראל בשווקים הבינלאומיים נפגעת מכמה וכמה סיבות: הטלת מכס בשיעור של 15% על היצוא לארה"ב, שכמו מול מדינות אחרות סותם את הגולל על ההסכם שנחתם עם האמריקאים בשנת 1985, שהיה אז הסכם הסחר החופשי הראשון של ארה"ב עם מדינה זרה.
הסיבה השנייה היא השקל החזק מול הדולר, היורו וסל המטבעות - ייסוף חזק המקשה על יצרנים להתחרות בשווקים בחו"ל עם עלויות גבוהות במונחי מטבע חוץ, בעוד כדאיות היבוא עולה; והסיבה השלישית והלא מוכרזת היא הצלחתו של קמפיין ההבאשה של ישראל על ידי קטאר וגורמים אסלאמיסטיים נוספים וארגוני שמאל ברחבי העולם.
לקבוצת "יתר ארצות העולם" הייתה ירידה ביצוא בשיעור שנתי של 5.9% בשלושת החודשים מאי־יולי, בהמשך לירידה של 29% בחישוב שנתי בחודשים פברואר־אפריל.
מה קורה פה? אולי האנטישמיות וההפגנות בעולם פוגעות ביצוא הסחורות של ישראל? והנה, הפתעה, יצוא הסחורות למשק השני בגודלו בעולם, סין, זינק בשיעור שנתי של 83.9% בחודשים מאי־יולי, בהמשך לנסיקה של 55.3% בחישוב שנתי בחודשים פברואר־אפריל.
בכלל, לכל אסיה עלייה בשיעור שנתי של 19% בהמשך לזינוק של 23.6%, בהתאמה. נראה שאסיה, הרחוקה מאנטישמיות נוצרית בת אלפיים, פתוחה לסחורות ישראליות חכמות.
3. כדי להעמיק בסוגיית הסחר של ישראל השנה, סכמתי את היצוא והיבוא ב־2025. בשבעת החודשים הראשונים של השנה הסחר הישראלי, יבוא ועוד יצוא, הסתכם ב־88.84 מיליארד דולר - עלייה של 2.38% לעומת 2024, כלומר, המשק עובד היטב. האם מספרים אלה סבירים ביחס לעולם? על פי ארגון הסחר העולמי WTO, המשק העולמי נכנס למגננה של ממש בענייני הסחר העולמי, שאולי יעלה השנה קלות, כאמור.
בשנה הבאה ישנו צפי שהסחר העולמי בסחורות יעלה ב־1.8% בלבד. הסיבה העיקרית היא הרעשת המכסים של טראמפ, שגם מעלה מכסים וגם משנה את דעתו חדשות לבקרים, מה שמקשה על תכנון של ייצור, בדיקת כדאיות, שינוע, הטענת סחורות ומשלוח של סחורות. לפעמים כלל לא ברור מה שיעור המכס שהסחורות תפגושנה בהגיען לנמלי ארה"ב.
הגירעון המסחרי של ישראל, למעט יהלומים שאינם רלוונטיים לענייננו, העפיל בשבעת החודשים הראשונים של השנה ל־78 מיליארד שקל, לפי הדיווח של הלמ"ס במונחי שקל, לעומת 69.11 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
צורכי ישראל גדלים בזמן המלחמה, היבוא גדל, היצוא נחלש - בעיקר כי מרבית מדינות העולם בהאטה כלכלית, וגם בגלל המכסים של טראמפ, והרי לכם עלייה בגירעון המסחרי מול גושי הסחר של ישראל, למעט אמריקה, בעיקר בזכות ארה"ב, שמולה לישראל עודף מסחרי של 10 מיליארד שקל לעומת 8.7 מיליארד שקל בשבעת החודשים הראשונים של 2024.
בעוד הגירעון המסחרי מול כל גושי המדינות גדל בשבעת החודשים הראשונים של השנה, למעט ארה"ב כאמור, הגירעון עם "יתר העולם" ירד בשבעת החודשים הראשונים של השנה ל־5.6 מיליארד שקל, לעומת 8.74 מיליארד שקל בשבעת החודשים הראשונים של 2024. בסעיף זה של "יתר העולם", היצוא של ישראל גדל ל־13.5 מיליארד שקל – עלייה של 544 מיליון לעומת התקופה המקבילה ב־2024.
עתה נבחן לעומק האם ההפגנות נגד ישראל והאווירה האנטישמית בעולם משפיעה על יצוא הסחורות של ישראל לפי מדינות. מובן שהדברים שייאמרו פה אינם מובהקים, וייתכנו סיבות נוספות מעבר לנאמר.
התמונה המיידית הבולטת היא שיצוא הסחורות בשבעת החודשים הראשונים של השנה נפגע יותר באירופה האנטישמית, ובייחוד במדינות המתמחות בשנאת ישראל זה שנים ארוכות, כגון אירלנד, שאליה היצוא קרס בשבעת החודשים הראשונים של השנה ב־51%: מלטה, (עם ירידה של 16%), יוון (ירידה של 15%), בלגיה (13%), שוודיה (8%), איטליה (5.7%) וצרפת, שהיצוא הישראלי אליה ירד ב־4.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
מהרשימה נעדרת כמובן טורקיה, שהכריזה חרם רשמי על ישראל ועל כן היצוא אליה נעלם בלמעלה ב־99%. ישנן עוד מדינות שהיצוא אליהן ירד, אבל בעיקר בגלל מצבן הכלכלי והקשיים הפנימיים שלהן, ולא בהכרח בהקשר אנטישמי.
מדינות מזרח אירופה ומרכז אירופה, שאסרו על מהגרים מוסלמים להיכנס לשטחן כמעט לחלוטין, רובן דווקא אוהדות ישראל ואין להם מחויבות לקהל המוסלמי המיליטנטי חסר ההשכלה המודרנית בתחומן.
היצוא לצ'כיה המריא בשבעת החודשים הראשונים של השנה לעומת אשתקד ב־90%, יצוא הסחורות לפולין זינק ב־80%, לאוסטריה ב־65%, להונגריה ב־35%, לסלובקיה ב־30% ולבולגריה ב־19%. ישנן עוד מדינות שהיצוא אליהן עלה, כמו גרמניה (54%) וספרד, שדווקא אינה אוהדת שלנו (9%).
למדינות היותר רחוקות מהאזור היצוא של ישראל גדל היטב: ליפן ולטייוואן עלה היצוא ב־28% בשבעת החודשים הראשונים של השנה לעומת אשתקד, לווייטנאם 27%, לדרום קוריאה 25%, לאיחוד האמירויות 17%, לתאילנד 14%, למרוקו ולמקסיקו 12%, להודו 11%, לפיליפינים ולברזיל 10% ואפילו לקנדה ב־6% בשבעת החודשים הראשונים של השנה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
היצוא לארה"ב ירד בשבעת החודשים הראשונים של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד ב־2.4% ל־9.45 מיליארד דולר, בעיקר על רקע המכסים. היצוא ל"ארצות בלתי מסווגות" - ככל הנראה שם קוד ליצוא נשק, עלה בשבעת החודשים הראשונים של השנה ב־9.2% ל־3.05 מיליארד דולר.
אגב, מדינות אירופה הנוצריות והאנטישמיות פתחו גם במלחמה להחרמת היצוא שלהן לישראל בסוגי סחורות שלדעתן נושקות לצרכיה הצבאיים של ישראל.
בין המחרימות: צרפת, הולנד, גרמניה ובריטניה. ואכן, מצרפת ירד היבוא בשבעת החודשים הראשונים של השנה ב־9.5%, מהולנד ב־4.6% - אבל מבריטניה היבוא דווקא זינק ב־71.5% ומגרמניה ב־18%. ישראל פיצתה עצמה על החרם של מדינות אלה באמצעות עסקאות עם מדינות אחרות, שאין זה המקום לפרטן. ואחרי כל זה, מכונת ייצור הנשק הישראלי ממשיכה לעבוד היטב.
4. למה בעצם מדינות אירופה ממשיכות לרכוש מישראל? מהרבה בחינות בלית ברירה. מכלל היצוא של ישראל לאירופה, 26.4% הם ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי – ציוד בהיקף של 5.5 מיליארד דולר, שחלקו מכלל היצוא לאירופה עולה.
עוד 22.8% מכלל היצוא לאירופה הוא כימיקלים. תמונה דומה ביצוא לאמריקה: ייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני ואופטי הוא 29.6% מכלל היצוא, וגם פה חלקו של סעיף זה עולה מדי שנה. לארה"ב אפשר להוסיף יצוא של תרופות, שהוא 7.4% מכלל היצוא.
ולמה האסייתיים קונים מאיתנו יותר? היקף היצוא לאסיה של ייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני אופטי מגיע ל־46.5% – כסף לא קטן, 5.8 מיליארד דולר בשנה. סין רעבה למוצרים החכמים של ישראל, והיקף ייצור המחשבים והמכשור האלקטרוני והאופטי הוא 49.8% מכלל היצוא הישראלי לסין - 1.4 מיליארד דולר.
הנה כי כן, התמונה בסופו של דבר הרבה יותר ורודה משנראה בנתונים היבשים בדבר ירידה ביצוא הסחורות של ישראל. משרד התעשייה חייב להסיט חלק ממאמציו לשיווק היצוא הישראלי לאסיה והאמריקות על חשבון אירופה. זה הזמן לשלוח משלחות, להציב עוד נספחים מסחריים ביבשות האמורות וכן במזרח אירופה.
בסין כבר שישה נספחים מסחריים בערים שונות, כולל הונג קונג. בארה"ב ארבעה ובהודו שלושה. אפשר לסגור נציגות אחת בצרפת מתוך שתיים, לסגור את הנציגות בדרום אפריקה ולהוסיף במקומן עוד אחת בדרום קוריאה; לסגור נציגות בהולנד ולהעביר אותה לפיליפינים; לסגור נציגות בטורקיה ולהעביר אותה לאיחוד האמירויות.
אירופה היא יבשת האתמול, אסיה היא יבשת המחר – חד וחלק. יש מישהו השומע דברים אלה במשרד הכלכלה והתעשייה? אסור לנו להמשיך לסמוך רק על יצוא שירותי הייטק ושירותים עסקיים, חייבים להישאר גם בקרקע הסחורות. נכון שמכלל יצוא הסחורות והשירותים יצוא השירותים הוא לפחות 55%, אבל הטיה זו עלולה להיות מסוכנת. לא על ההייטק לבדו יחיה עם ישראל.
התרעות פיקוד העורף