הכלכלן הבכיר עושה סדר: זו הסיבה שהשקל התחזק מול הדולר והאירו

לא החלטת הריבית וגם לא אוגוסט, אלא המצב בסוריה ולבנון. שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים בבנק דיסקונט: "שילוב של תמחור יתר, מגמות גלובליות והתפתחויות אזוריות"

אריאל פייגלין צילום: רינה נקונצ׳ני
שטרות מזומן
שטרות מזומן | צילום: Freepik
2
גלריה

השקל רשם בימים האחרונים התחזקות ניכרת ורוחבית מול כל המטבעות המרכזיים. מאז ה־20 באוגוסט ועד למסחר הנוכחי נחלש הדולר ב־2.1% מול השקל, האירו איבד 2%, וגם לירות שטרלינג וין יפני הציגו ירידות מול המטבע המקומי בשיעורים של 0.6% עד 2.8%. מדובר בתנועה חדה, שלא לוותה בשינויים חריגים בסטיות התקן הגלומות בשוק המט"ח – מה שמעיד כי השוק לא מתמחר כרגע עלייה מהותית בסיכון.

שמואל קצביאן
שמואל קצביאן | צילום: עזרא לוי

האם הודעת הריבית של בנק ישראל שפורסמה ב־20/8 היא שדחפה את השקל? קצביאן שולל: "באותו יום, מיד לאחר ההודעה, השקל דווקא נחלש מול הדולר והאירו. ההתחזקות החלה רק ביום שאחריו. נכון שבנק ישראל לא רמז על הורדת ריבית קרובה, אבל בשוק המט"ח הקשר בין פערי הריבית לדולר־שקל היה חלש מאוד בתקופה האחרונה. לכן, אי אפשר לייחס את התנועה הנוכחית להחלטת הריבית".

קצביאן מסביר כי נקודת הפתיחה של הדולר־שקל, סביב 3.41 שקלים, הייתה גבוהה יחסית להערכות המודל של דיסקונט. "באותו שלב ההערכות שלנו הצביעו על טווח הוגן של 3.29–3.39. לכן, כשהגיעו רוחות גב גלובליות חיוביות, השקל הגיב בעוצמה גבוהה יותר מהרגיל, פשוט כי הוא היה מתומחר בחסר".

גם הזירה הבינלאומית פעלה לטובת השקל. מדד הנאסד"ק עלה בכ־2% מאז ה־20 באוגוסט, והדולר נחלש בעולם מול סל המטבעות (DXY). "העליות בשווקים הגלובליים תמכו במטבע המקומי, במיוחד לאור חשיפת היתר של הכלכלה הישראלית להיי־טק", מציין קצביאן. עם זאת, הוא מדגיש כי ההתחזקות הרוחבית מול כל המטבעות מצביעה על כך שהסיפור איננו רק גלובלי.

במקביל, התפתחויות אזוריות תרמו גם הן לתמונת השקל. דיווחים על שיחות בין בכירים ישראלים וסורים בניסיון לקדם הבנות, וכן מגעים בלבנון על אפשרות לפירוק חיזבאללה מנשקו, הובילו לאווירה חיובית יותר בשווקים. "מדובר בהתפתחויות נדירות, ואם אכן יבשילו – הן עשויות לתמוך בשקל בטווח הקצר", מעריך קצביאן. בגזרת עזה אין התקדמות מהותית. קצביאן מציין כי הסכם קבוע או אפילו חלקי עשוי לתמוך בשקל זמנית, אך "הסכם חלקי ישאיר את אי הוודאות בעינה". לדבריו, השקל יגיב בחדות להתפתחויות ביטחוניות משמעותיות, אך כרגע המגמה מונעת משילוב בין תמחור, גורמים גלובליים ואזוריים.

לסיכום, קצביאן מעריך כי בטווח של 8–12 חודשים הדולר־שקל יעמוד ברמות נמוכות יותר מהרמה הנוכחית. עם זאת, לאחר המהלך האחרון שהביא את השקל קרוב ל"ערך ההוגן" שלו, הוא מעדיף להמתין לטריגר נוסף לפני נקיטת עמדה מחודשת לגבי מכירת דולר-שקל בטווח הקצר.

תגיות:
שקל
/
אירו
/
הבורסה הישראלית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף