גם במספר המשרות במשק ניכרת מגמה מטרידה. ביוני נרשמו כ־4.1 מיליון משרות שכיר – ירידה של 0.6% לעומת מאי האחרון וכמעט ללא שינוי לעומת יוני שעבר. מדובר אמנם בחודש שבו התחוללה מלחמת עם כלביא שהשפיעה עמוקות על המשק, אבל גם כשבוחנים את הנתונים במבט רבעוני מגמת הירידה לא נעלמות, ובסך הכל ברבעון השני של השנה מספר המשרות הצטמצם בקצב שנתי של יותר משלושה אחוזים.
קרב המגזרים, החברות הפיננסיות מובילות עם השכר הגבוה ביותר, אולם עדיין משתרכות הרחק מאחורי ההייטק עם שכר ממוצע של 21,954, והמגזר הממשלתי וחברות לא־פיננסיות – שמעסיקות כמעט שני שלישים מהשכירים במשק (וכולל בתוכו גם את ענף ההייטק שמושך את הממוצע למעלה) - מתמקמים במרכז הטבלה עם שכר ממוצע של קצת יותר מ־15 אלף. לעומת זאת, מי שעובדים בעמותות ובמלכ"רים משתכרים בממוצע פחות משמונה אלף שקלים, ועובדי משקי הבית, כמו עוזרות בית ומטפלים, מקבלים שכר ממוצע של כ־5,500 שקלים בלבד – אם כי יש לציין שלרוב בתחומים אלו לא מדובר במשרה מלאה.
בשורה התחתונה, עליית השכר הממוצע היא בהחלט משמחת, אבל האינפלציה הגבוהה ממשיכה להעיב על השמחה ולגרום לכך שגם אם התלוש נראה גבוה יותר, בפועל הכיסים שלנו מתרוקנים מהר יותר.