לא מדובר במחדל עיתונאי, כי אם במחדל דמוקרטי. בזמן שסערות ציבוריות התעוררו פה בתקופה האחרונה על כל שקל שקוצץ ועל כל משרד ממשלתי מיותר שלא נסגר, ובצדק, האם ידעתם שכבר כיום אנחנו מסבסדים את המשלוחים מאמזון ומעלי אקספרס בכ־1.2 מיליארד שקל? את התיירות בכ־480 מיליון שקל? עסקים אילתיים בכ־840 מיליון שקל? פירות וירקות בכ־4.8 מיליארד שקל?
האם ידעתם שסבסוד בגובה של יותר מ־7 מיליארד שקל עובר מדי שנה מתחת לרדאר הציבורי? לא. למה? כי הוא לא בתקציב, הוא רק “פטור ממע"מ" שכל שאר העסקים והאזרחים האחרים במדינת ישראל חייבים לשלם.
ולכן, אף שמבחינה כלכלית אין הבדל מהותי בין לגבות סכום מסוים בתור מס ואז להעניק אותו מחדש בתור סבסוד לבין פשוט לא לגבות אותו מלכתחילה, מבחינה דמוקרטית יש הבדל ועוד איך. בעוד החלטה על סבסוד ישיר של העיר אילת או של החבילות מחו"ל הייתה נכנסת לספר התקציב ועוברת מדי שנה דיון ציבורי ופיקוח פרלמנטרי - ובוודאי גם מקוצצת חלקית בתקופות מלחמה שבהן מקוצצים אפילו דברים חיוניים יותר כמו שירותי בריאות - החלטה על סבסוד דרך פטור ממע"מ מתרחשת פעם אחת, ולאחר מכן אובדים עקבותיה.
הציבור ממשיך לשלם ולשלם, כי הרי כשמישהו אחד מקבל פטור השאר צריכים לשלם יותר, כדי שההכנסה של המדינה ממיסים לא תיפגע, אבל הוא אפילו לא יודע שהוא משלם יותר. אנחנו אפילו לא יודעים שזו הסיבה שאנחנו משלמים יותר. וזה, ידידיי, לא דמוקרטי במיוחד.
אבל יודעים מה, בואו נשים את הדמוקרטיה בצד - גם מבחינה כלכלית פטור ממע"מ הוא פשוט סבסוד גרוע. נניח, למשל, שאנחנו רוצים לסבסד פירות וירקות כדי לסייע למשקי בית מהשכבות החלשות לצרוך אוכל בריא - מטרה ראויה. בפועל חלק גדול מההטבה לא מגיע לצרכנים, אלא נעצר בדרך אצל רשתות, יבואנים וחקלאים מחו"ל, ומה שנשאר הולך באותה מידה לצרכנים מהעשירונים העליונים. לא היה עדיף פשוט לגבות מע"מ מכולם ולחלק את הסכום ישירות למי שצריך אותו?
או הפטור ממע"מ על קניות מחו"ל ביבוא אישי עד 75 דולר, ששר האוצר שוקל להרחיב כדי “להגדיל את התחרות ולהוריד את יוקר המחיה", אבל בעיקר מעוות את התחרות ומעלה את יוקר המחיה לכל מי שלא נהנה מהסבסוד ישירות. כבר היום ארבעת הפטורים הקיימים עולים למדינה כ־7 מיליארד שקל בשנה – באופן סימבולי כמעט אותו הסכום שהיא צפויה להכניס מהעלאת שיעור המע"מ באחוז בינואר האחרון כדי לממן את הוצאות המלחמה.
אז נכון שהפטור על היבוא מוריד את יוקר המחיה לאנשים שמזמינים חבילות מעלי אקספרס ומאמזון, אך ביטול הפטורים לחלוטין היה מאפשר לבטל את העלאת המע"מ ולהקל את יוקר המחיה לכל האזרחים, ולא רק לקבוצה ספציפית.
עצרו לביקורת
אוקיי, תגידו, אבל לפחות זה יגדיל את התחרות. אז זהו, שלא. אם נניח שיש מוצר שבישראל עולה 200 דולר ובעלי אקספרס עולה 100 דולר. אז כבר היום, גם עם המע"מ, הוא זול יותר מהמוצר הישראלי, ולהפוך אותו ליותר זול לא יגביר את התחרותיות בשוק אלא רק יפגע בהכנסות המדינה - וכולנו נצטרך לשלם יותר כדי להשלים את הפער שייווצר, אם במיסים ואם בהגדלת הגירעון (שאלה פשוט מיסים שהנכדים שלנו ישלמו).
המקרה היחיד שבו נראה “הגברה" של התחרות הוא אם לפני הפטור ממע"מ המוצר מחו"ל עלה גם הוא 200 דולר, ורק בלי המע"מ הוא נהיה זול יותר - בזמן שהמחיר של הישראלי עדיין מגלם בתוכו את המס. כלומר המדינה היא זו ש"אשמה" בזה שהיצרן הישראלי יותר יקר (בדוגמה הספציפית הזו), אז בתור עונש היא מסבסדת את המתחרים שלו. הגיוני בסך הכל.
גם הפטור ממע"מ שסמי מלול, ראש עיריית קרית שמונה לשעבר, ותא"ל (במיל') מאיר מסטאי, יוזם פורום “הגיע זמן גליל", כל כך רוצים להעתיק מאילת גם לעירם הנאווה, הוא פשוט סבסוד לא יעיל. האם באמת אין פתרון טוב יותר מאשר פטור ממע"מ שעולה למדינה כמעט מיליארד שקל בשנה באובדן ההכנסות ממיסים, אך ההטבה שלו מתחלקת לא רק בין התושבים אלא גם בין היצרנים, הפירמות הגדולות והקונים המזדמנים שמנצלים את החופשה השנתית לרכישת אייפון?
היה עדיף בהרבה פשוט לחלק כסף באופן ישיר למשקי הבית באילת, לעסקים שם ואולי גם לעיריית אילת, באופן יעיל יותר, ללא הנטל העודף של עלויות האכיפה ובעלות ציבורית צנועה יותר.
שלא לדבר על זה שהפטור ממע"מ באילת בכלל לא נועד לתמרץ אנשים לגור בה, אלא כדי להפוך אותה למעין אזור סחר חופשי סטייל דובאי או סינגפור. גם השיקול הזה לא בהכרח מצדיק פטור ממע"מ, אבל גם אם נניח שכן, אתם יודעים מה משותף לשתי הערים האלו ולאילת? יש להן נמל. לא בדיוק תכונה בולטת של קריית שמונה.
עוד תכונה של אילת שלא ממש משתחזרת בקריית שמונה היא הבידוד שלה. המיקום האסטרטגי של אילת מאפשר להחיל פטור ממע"מ רק בה ולבאים בשעריה, אבל קריית שמונה נמצאת במרחק של כחצי שעה נסיעה מערים כמו חצור, ראש פינה ומעט בהמשך גם צפת.
מה ימנע מתושביהן לעשות קניות לשבת ברמי לוי בקריית שמונה? ואיך זה בדיוק יועיל לתושבי העיר שגם הם, כמו כולנו, ייאלצו לממן את זה מכיסם? אל דאגה, גם לזה יש למציעי היוזמה פתרון - “ההטבה תחול בגבולות גיאוגרפיים ברורים ותלווה בהקמת נקודות ביקורת בכבישים המרכזיים". נקודות ביקורת. בחיי.
אל תבינו אותי לא נכון, אני לא נגד הורדת יוקר המחיה ולא נגד תמיכה בתושבי הצפון ככלל וקריית שמונה בפרט – למעשה אחותי וגיסי עברו לקריית שמונה ממש לפני שבוע – אבל לא זו הדרך לעשות זאת. אם שר האוצר בדק ומצא שיש מספיק כסף בקופה הציבורית, שיתכבד ויוריד את המע"מ בחזרה ל־17% במקום להתחיל לסבסד חבילות מאמזון.
כולנו נודה לו על כך בכל פעם שנלך למכולת. ואם תושבי קריית שמונה חושבים שהמדינה צריכה לתת יותר ממה שהיא נותנת עכשיו, וייתכן שזה המצב, שידרשו מחברי הכנסת להכניס זאת לתקציב כדי שכולנו נדע על מה אנחנו משלמים - וכמה זה עולה לנו.
קטנה לסיום. בתור מי שעוקב מקרוב אחרי המחסור בחלב שצפוי בחגים והניסיון (המבורך בעיניי) של שר האוצר לפתור אותו דרך הסרה זמנית של המכסים, אני לא יכול שלא להיזכר בכל הכותרות והתגובות מהעבר בסגנון “ראיתם? הסרנו מכסים ופתחנו את תחום זה וזה ליבוא, והמחיר דווקא עלה" או “הסרנו מכסים, ולמרות זאת אף אחד לא מייבא".
התגובות האלו תמיד הצחיקו אותי. נניח שאתם צודקים ולייבא חמאה או חלב מחו"ל זה יותר יקר מאשר לקנות מיצרנים בארץ, או שבכלל לא אפשרי לקנות אותם בחו"ל ולשנע אותם לארץ, אז למה בכלל אתם מטילים מכס? הרי ברור שאם התוצרת של היצרן הישראלי איכותית באותה מידה ואפילו יותר זולה, אנחנו נעדיף לקנות אותה בסופר – או שהיא התוצרת היחידה בסופר כי פשוט אי אפשר טכנית לייבא, ונעדיף לקנות אותה. אז ממה בדיוק הוא צריך הגנה?
אז נכון שכרגע נראה שבסיטואציה הנוכחית אין אף יבואן שקופץ על המציאה, שכן פתיחת קו ליבוא חלב כשר היא אירוע יקר ומורכב שכנראה לא משתלם לעשות אותו כשהפטור ממכס הוא רק זמני, אבל שלא יספרו לכם שיבוא חלב זה לא אפשרי או לא משתלם. אין הרבה דברים במדינה שלנו שאפשר להיות בטוחים בהם כמו בזה שבהחלט אפשרי ומשתלם לייבא חלב. עובדה, יש על זה מכס.
התרעות פיקוד העורף