הנקודה הזו הפכה לרלוונטית במיוחד בחודשים האחרונים. ביולי האחרון נכנסה לתוקף רפורמה משמעותית ולראשונה הורשו הבנקים לשווק קרנות כספיות מהדור החדש - מוצר חיסכון סולידי ופשוט, שמשקיע בעיקר באיגרות חוב קצרות טווח ברמת סיכון מינימלית. הקרנות האלה מציעות נזילות גבוהה יותר מפיקדון בנקאי ממוצע ותשואה עודפת, הצפויה לעמוד על מעט יותר מ-4%. "למרות שהן משתלמות יותר, הבנקים כמעט ולא יקדמו אותן", אמר ויזל. "במקרים מסוימים אפילו יציגו אותן כ'מורכבות מדי', רק כדי שלא תאבדו להם רווחיות".
המספרים ממחישים היטב את הפער: הריבית הממוצעת על פיקדונות בנקאיים עומדת כיום על כ-3% לשנה, וגם זה רק בתנאי שהלקוח מוותר על נזילות הכסף לתקופה לא קצרה. באותו זמן, אותו כסף משמש את הבנק כהלוואה ללקוחות אחרים, מהם הוא גובה ריבית של כ-9% בממוצע. "פה קבור הכלב", חידד ויזל. "ככל שהריבית שהבנק נותן לכם נמוכה יותר, כך הוא מרוויח יותר. לכן אין לו שום אינטרס אמיתי להציע לכם קרנות כספיות, גם כשהן עדיפות לכם".
ויזל הדגיש כי למרות יציבותם החיונית של הבנקים למערכת הפיננסית, אסור להתבלבל. "הבנק הוא לא יועץ אובייקטיבי, אלא גוף עסקי שפועל קודם כל לטובת עצמו. מי שמפקיד את כספו מבלי לבחון חלופות, מקבע לעצמו תשואה נמוכה ומפסיד לאורך זמן".
לדבריו, האחריות על ניהול הכסף היא בסופו של דבר אישית. "ככל שנדע לשאול, להשוות ולבחור באפיקים שמשרתים אותנו ולא את שורת הרווח של הבנק, נוכל להפוך את החיסכון שלנו לאפקטיבי יותר, יציב יותר, ובעיקר כזה שמייצר ערך אמיתי לאורך זמן".