גם בחודש אוגוסט, החודש ה-23 שבו מתנהלת מלחמת "חרבות ברזל", הציבור הישראלי הוכיח שזה לא משנה אם יש גל חום או אין גל חום, אם יש שביתה במשק או שאין שביתה במשק ואם יש רכבת או שאין רכבת – כרטיס האשראי תמיד עובד.
לפי נתוני חברת שב״א (שירותי בנק אוטומטיים), ההוצאות בכרטיסי אשראי באוגוסט הסתכמו ב־49.2 מיליארד שקל עלייה של 12.3% לעומת אוגוסט בשנה שעברה. סכום מכובד לכל הדעות, אבל לא מכובד כמו שיא כל הזמנים שנרשם ביולי עם 51.793 מיליארד שקל - ממוצע יומי של 1.67 מיליארד שקל, לעומת 1.58 מיליארד שקל באוגוסט. הירידה מוסברת בין היתר בכך שאוגוסט כולל חופשות רבות וימים שבהם הפעילות העסקית מתונה יותר.
אבל, כאשר מחברים את שני החודשים ביחד, סך ההוצאות בחופש הגדול עבר לראשונה את רף ה־100 מיליארד שקל והגיע ל־101 מיליארד שקל - קפיצה של יותר מ־12% לעומת הקיץ הקודם.
הישראלים אמנם קנו החודש יותר גם באינטרנט – ההוצאות אונליין באוגוסט זינקו ב־13% לעומת השנה שעברה – אבל ביחס ליולי נרשמה דווקא ירידה חדה. מנגד, הרכישות בחנויות הפיזיות שברו שיא: סך ההוצאות חצה את רף ה־21.7 מיליארד שקל, והממוצע היומי עבר לראשונה את ה־700 מיליון שקל.
ואיפה המזומן בכל הסיפור? אז לפי הנתונים הוא אמנם לא נעלם ומשיכות מהכספומטים אפילו עלו ב־2.9% והסתכמו ב־5.9 מיליארד שקל. עם זאת, הנתונים מצביעים על כך שהמזומן ממשיך לאבד נפח מול הכרטיסים, שכן שיעור העלייה בשימוש בו נמוך בהרבה מהזינוק בשימוש באשראי.
מנכ"ל שב״א, איתן לב־טוב, סיכם כי: "היקפי ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי חיוב ממשיכים להיות גבוהים ומצביעים על שיעור צריכה פרטית גבוה. במהלך אוגוסט ראינו היקפי הוצאות גבוהים וחריגים בענף המלונאות וחדרי האירוח, דבר שמעיד על כך שהציבור הישראלי ראה בתיירות הפנים כאלטרנטיבה לחופשות הקיץ בחו"ל שהושפעו מזמינות הטיסות לישראל וממנה".
התרעות פיקוד העורף