"עצמאותו של הנגיד היא קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אני לחלוטין לא מתערב לו ולא אתן לאף אחד לפגוע בסמכויותיו - אבל זו דמוקרטיה ויש לי חופש ביטוי. אני חושב שהוא טועה, ולהיות שמרן זו לא חוכמה. אם הוא לא יוריד את הריבית - אני אוריד את המיסים", המשיך סמוטריץ'.
דבריו של שר האוצר עוררו שיח ער, בעיקר סביב השאלה היכן עובר הגבול בין סמכותו של נגיד הבנק המרכזי לבין סמכותו של שר האוצר, ועד כמה נכון - ובטוח - לערבב בין הכלים המוניטריים (ריבית) לבין הכלים הפיסקליים (מיסוי).
ברדה ברקת מדגישה כי עצמאותו של בנק ישראל איננה עניין סמלי אלא תנאי יסוד ליציבות המשק. "ההיסטוריה הכלכלית, בארץ ובעולם, מוכיחה פעם אחר פעם כי ברגע שמוסדות מוניטריים נגררים אחרי גחמות פוליטיות, המחיר משולם באובדן אמון הציבור והשווקים. אינפלציה אינה מתפוגגת בלחיצת כפתור ואינה נעלמת באיומים פומביים".
מעבר להיבט המוסדי, ברדה ברקת מצביעה על הקשר הרחב יותר - מלחמת "חרבות ברזל" והשלכותיה התקציביות. "מאות מיליארדי שקלים נדרשים למימון הלחימה, לשיקום העורף ולפיצוי האזרחים. פתיחת התקציב היא כורח המציאות, לא החלטה פוליטית. במצב כזה, כל הפחתת מסים איננה המרצה למשק אלא חבלה ישירה ביכולת המדינה לממן את עצמה. הורדת מסים בזמן גירעון הולך ותופח שקול לנסיעה במדרון חלקלק כשהבלמים תקולים, מסוכן, מיותר ובעיקר חסר אחריות".
לדבריה, מדינות אחרות שנקלעו למלחמות או משברים ביטחוניים נאלצו להעלות מסים או לפחות להקפיא הטבות, "ורק בישראל נדמה כי מציעים לצמצם את בסיס ההכנסות דווקא ברגע שבו ההוצאות מתנפחות בקצב מסחרר. תוצאה כזו לא תחזק את הצמיחה, אלא תגרום להעמקת החוב, לעליית תשואות האג"ח ולסיכון ממשי של הורדת דירוג האשראי".