אהרונוביץ' פתח בהתייחסות למגמות המאקרו: "יעד הצמיחה ירד. מצד שני היעד של גביית המיסים עלה. וזה מפתיע, כי בדרך כלל גביית מסים הולכת יד ביד עם צמיחה. המדינה משלמת סכומים עצומים גם על המילואים וגם על הפיצויים, וכ-80% מהכסף שחוזר למילואימניקים חוזר בסופו של דבר לצריכה – רובה בארץ – ומגיע חזרה כמסים. אבל זה לא מתבטא בתוצר".
אהרונוביץ' גם ציין כי גבית המיסים נראית במקום טוב, ואמר שיש רצון להקל על הציבור. "אולי נוותר על הקפאת המדרגות. אני עוד לא יודע אם זה יקרה כי זו החלטה של הדרג הפוליטי. תקציב הביטחון מתוקן כעת בעוד תוספת וכל הדברים האלה בסוף צריכים להסתדר".
לצד התמונה המאקרו־כלכלית, אהרונוביץ' התייחס גם למימד הפיצויים: במהלך מבצע "עם כלביא" הוגשו 54 אלף תביעות נזק –לעומת 75 אלף תביעות שהוגשו במהלך מלחמת "חרבות ברזל" כולה. "הטילים של איראן היו משמעותיים יותר מבחינת חוזק ויכולות, ולכן כמות הנזקים גדלה משמעותית", אמר. לדבריו, מעל 30 בניינים נהרסו לחלוטין במבצע האחרון ויידרשו להיבנות מחדש – "אירוע בסדר גודל לאומי".
על רקע זה, אהרונוביץ' הביע תמיכה בהצעת חוק ממשלתית שנמצאת בשלביה המקדמיים, ולפיה יוכלו פרויקטים של התחדשות עירונית להיות מיושמים על בניינים שנפגעו מטילים תוך פינוי הדיירים, אכלוסם בדירות חלופיות שנרכשו, וקיצור תהליכי הרישוי והפחתת דרישת ההסכמה מהדיירים. "אם נצליח לדחוף חזק את הבניינים שנפגעו להתחדשות עירונית – המדינה תחסוך כסף, הניצולת תהיה טובה יותר, וגם נצליח לשקם מהר יותר. זה קרה כבר ב'שומר חומות' בבניין בגבעתיים, ואני מקווה שהחקיקה תתקדם", ציין.
יחד עם זאת, הוא הודה שמדובר בנושא שנוי במחלוקת בשל פגיעה אפשרית בזכויות הקניין של הדיירים, בעיקר בבניינים שלא נהרסו כליל. "שם האתגר הגדול", אמר, "ושם אנחנו זקוקים לדחיפה חקיקתית משמעותית".
התרעות פיקוד העורף