סמוטריץ' אינו מרבה בנסיעות לחו"ל בתפקידו, זהו ביקורו השלישי בלבד מאז נכנס למשרד האוצר, אחרי ביקור ב־OECD וביקור רשמי עם שרת האוצר האמריקאית. "נסיעה של פעם בשנה, אבל נסיעה חשובה," אמר מנכ"ל המשרד רום, שהסביר כי הרקע לביקור טמון בהזדמנות ל"סינרגיה" בין השוק הישראלי הקטן אך עתיר חוזקות לבין השוק ההודי רחב-ההיקף. רום הוסיף כי בשנים האחרונות ישראל מקבלת "כתף קרה" מצד חלקים מהשוק האירופי, ולפיכך יש חשיבות בהעמקת הקשרים עם שותפות חדשות – בראשן הודו.
בפגישה עם עמיתתה ההודית הדגיש סמוטריץ' כי "ההסכם עליו חתמנו מבטא את החזון המשותף שלנו לפיתוח כלכלי חדשני ובטוח. זהו צעד אסטרטגי שיפתח דלתות חדשות למשקיעים ישראלים והודים כאחד, יחזק את היצוא הישראלי ויעניק לעסקים משני הצדדים ודאות וכלים להתפתח בשווקים הצומחים ביותר בעולם".
ההסכם החדש שם דגש על פיתוח שיתופי פעולה בתחומי החדשנות, תשתיות, רגולציה פיננסית וסחר בשירותים דיגיטליים. נוסף לכך הוסכם על בחינת פרוטוקול פיננסי משותף שיקל על מימון ליצואנים ישראלים, ואף נבחנת פתיחת נציגות של משרד האוצר בהודו.
בין התחומים בהם מאמינים במשרד האוצר שיש פוטנציאל משמעותי לשיתופי פעולה: תשתיות, שירותים פיננסיים, חקלאות-טק, וטכנולוגיות מים ואנרגיה. בהקשר זה הוזכרו ההחזקה ההודית בנמל חיפה ופעילות של חברות הודיות במערכת הפיננסית הישראלית.
מעבר להיבט הכלכלי הישיר, באוצר מציגים את המהלך כחלק מתפיסה גיאו-כלכלית רחבה של "היום שאחרי": חיבורי סחר אזוריים במרחב הודו–המפרץ–ירדן–ישראל, ועמדת ישראל כספקית אנרגיה ומים לשכנותיה. עם זאת, הובהר כי אין מדובר בשלב זה בהסכם סחר; ההתקדמות הנוכחית היא אבן דרך ראשונה במסגרת ההשקעות, ואינה מחליפה מו״מ עתידי על הסכמי סחר מלאים.
התרעות פיקוד העורף